יגעת ומצאת,תאמין

 

כמו  שהנכם יודעים,לעתים לקראת שבת,

נחה עלי רוח קצת אחרת,אינני דתי, כלל וכלל לא, חילוני  גמור ומוחלט

אבל משהו ,מבית אבא, מרחוק, מזיז אצלי משהו,לכבוד המסורת,הסיפור הבא

 

---------------------------------------------------------------------------------------------

 

יגעת ומצאת,תאמין

 

סניור מואיז מכובד ואהוב על בני הקהילה,גם הגוים איתם עוסק במסחר ,מכירים
ומעריכים את יושרו והגינותו.
ביתו תמיד פתוח לכל ,אם זה מתן בסתר,או עזרה לאדם בצרה,וכאדם שומר מסורת,דאג תמיד לארח בביתו,אם זה בערבי שבת או בחגים מעוטי יכולת כמו גם מבוססים ולכולם הוא פנה ודיבר בגובה העיניים ללא התנשאות ובאופן שוווה.
כלפי חוץ הפגין שלווה ורוגע,אבל משהו קטן הציק לו ומשנה לשנה יותר,עד כמה הוא משתוקק ולו רק פעם אחת לפגוש את אליהו הנביא שכה מרבים להזכירו.
פעם אחת,כמה ימים לפני הפסח,פנה אל רב הקהילה חכם באשי,ושטח לפניו את הבעיה הרב החליק את זקנו חשב לרגע ואז בהארה של פתרון,אמר לו חכה פה רגע,יצא מהחדר וחזר אחרי דקה שהוא מעלעל
בפנקס קטן ,שמע אמר הרב, השנה אתה לא תעשה את הסדר בביתך,
אלא סע צפונה מרחק כמה שעות,לכפר בשם ביאולו ושם תיגש לביתו של רבי רפאל ותגיד לו שאת ליל הסדר תעשה בביתו ,ותראה מה יהיה.
ואז אראה את אליהו הנביא שאל סניור מואיז?
תעשה כדברי ,ואז תראה מה יהיה,ענה הרב ולא יסף עוד.
חזר סניור מואיז לביתו אסף את עוזריו ואמר להם כך וכך הענין השנה כמו כל שנה,יהיה פה סדר כמו בכל שנה,תדאגו להזמין את אלה שבאים תמיד,
אני לא אהיה יש לי משהו חשוב מאין כמותו לעשות.
נסע סניור מואיז לדרכו ,הגיע לאותו כפר ביאולו ,שאל על אותו רבי רפאל,ברם אף אחד לא מכיר לא יודע,הגיע בחיפושיו לבית-הכנסת של ושם מישהו פתאום זכר : תלך כברת דרך לפאתי הכפר שם בסוף תראה איזה צריף רעוע ומט לנפול ושם גר רבי רפאל.
הגיע סניור מואיז לפי ההסבר ובאמת מצא צריף במצב עלוב ומזעזע,
פחד להקיש שמא יתפרק הצריף,ונכנס בזהירות,כשהתרגלו עיניו לאפלולית שבחדר הבחין באדם רכון על ספרו ,משקפיו שמוטות והוא נותן מבט שואל באורח, האם אתה רבי רפאל ? כן, זה אני,מה אפשר לעזור לכבודו?
ובכן ,פתח סניור מואיז: באתי מרחוק ,אל תשאל אותי למה ,אבל משתוקק אנכי בכל מאודי לחוג את ליל הסדר כאן אצלך.
הביט בו רבי רפאל בעצב וענה לו : לצערי אין אנו חוגגים ,לא בארוחה בכל אופן עניים מרודים אנו ואין בידנו הכסף למצרכים,גם לילדים בבגדים הקרועים שלהם אין חשק לחגוג, אולי בשנה הבאה אם ירצה השם.
כסף זה כל הבעיה? שאל סניור מואיז,ומבלי לחכות לתשובה,שלף מכיסו חבילת שטרות כסף עבה ואמר :אני אורח,וכאורח זכותי לבוא עם מתנה,קח,זה עבור האוכל,שלף חבילה נוספת של כסף ,וזה עבור בגדים לכולם,קם רבי רפאל המום מגודל ההפתעה ,ויצא אל אשתו שהיתה בסמוך.
בינתיים,חזר סניור מואיז למרכז הכפר אסף מספר פועלים, הסביר להם שתוך יום עליהם לשפץ את הצריף של רבי רפאל, ואכן מה שדרבן אותם לעמוד במשימה היה נפנןוף בחבילת כסף נוספת ששלף סניור מואיז.
הגיע ערב ליל הסדר,הצריף מבהיק בצבעיו החדשים,מואר כולו ,הכל מבריק, הכל חדש, הכל כה חגיגי ,בני הבית יושבים מהודרים בבגדיהם החדשים פניהם מוארות באושר והילדים, כמלאכים קטנים שרים שירים של חג.
כשהוא קורן מאושר מתחיל רבי רפאל בקריאת ההגדה,ואילו סניור מואיז ,אחרי שדאג להציב כוס עבור אליהו הנביא,דאג שהדלת תהיה פתוחה ליתר בטחון פתח גם את החלונות,ישב דרוך ומתוח,כשהוא פוזל לצדדים לראות מאין יופיע אליהו הנביא.
עבר החג,נפרד סניור מואיז מבני הבית הנרגשים ויצא חזרה לעירו כשהוא מאוכזב עד מאד,בהגיעו,ניגש ישר לחכם באשי להביע בפניו את אכזבתו,
החכם באשי,חייך ליטף את זקנו,הוציא דף מכתב מכיסו ואמר:זה עתה קבלתי אגרת מברק מרבי רפאל ומשפחתו ,ומודיעים לי שזכו לארח בבביתם את אליהו הנביא בכבודו ובעצמו,ושמטעמי צנעה טען הזכור לטוב ששמו סניור מואיז. בכבוד רב
חג שמח

מוטי אשכנזי