פוסטים

ניתוח יצירה - אל תראיני שאינני /סהרורית סינתטית

אַל ירעם לבך על שאיני שחרחורת
אדום שיערי ושערי פתוח לארח לך סיגליות,
בפתח מפתני אַל תשתהה בהקיץ
רוחות ינשבו בחרס, יצננו את הזמן שלימים התאדה.
 
ואתה פוסח בין סעיפי המפתן הברור , משתהה אל האתמולים שהקיצו אותנו מן החלומות ,
רוחות קרות מנשבות באצבעות האהבה שהעלו רק חרס והרס
בוא אל שערי שיערי הבוער , שיעלה ויצמיחו בך שוב את זיכרון טעם הבית , סיגליות שתפרחתם בכל עונות השנה . סיגליות
שהן פרח ביתי מובהק..
 
שב נא אצלי ואציל את החושך מאישון שֵדָהָה
תנוח רגלך להדום ודם כבשנך
לא יסער את היום שהיה
וּפדית כעסך מתוך משכבך במשכני,
 
יהיה נא חיקי להדום, לאצילות רגליך , שבוססו בכעסים . הדום משורש ד.מ.ם , שיש בו גם את זעם הדם הגואש וגם את הדממה , שני ניגודים הזורמים בשיר הזה כחוט השני.
הבער את עיני החושך שדהו ופדית משלשלות-בור-שחת את אסירי חרונך בבואך אל ערוות משכני.
 
אזי נגולל נעורים שקלפו בהרס שטרם מוּצה,
לא נרחם על מחר שאולי יתפורר במחלפות
בחליפות אצילות לא נגלם תשוקתנו
עת זיכרון ישן יתיזשמיים על מצע
 
ונגולל את עשבי הזמן ממצבת נעורים רחוקים , שסדקו ועוד סדקים גם כעת , כהד מתרחק של רעידת אדמה.
הלילה הזה לא יזכור את המחר שאולי יגזוז את מחלפות החושך הגיבורי הלזה .
הלילה הזה יפשוט את חליפות אצילותינו, הלילה הזה יצליף בסוסים מכונפים , שיתיזו את זרעי הזמן הכלוא ,
על מצעי זיכרונות נעורינו שיר על ליל תשוקה עכשווי , שמחלפות תלתליו אחוזים עדיין בסבך האפל של אתמולים... .
זה שעלה בי בקריאת שירך ,משוררת

תגובות