משהו מסריח בממלכת דנמרק
על חייה האומללים של מלכת דניה קרוליינה מטילדה Carolina Matild נכתבו סיפורים ומאמרים רבים. נכתבו גם שני ספרים. הייתה מלכת דנמרק בין השנים 1766-1772.
קרוליינה מטילד הייתה אחותו הצעירה של מלך בריטניה ג'ורג' השלישי.
בגיל 15 שלפו אותה מחדר הילדים בו שיחקה ונתנו אותה לאישה למלך דנמרק קריסטיאן. Christian VII
המלך קריסטיאן נולד ב 29 בינואר 1749 , ב 1766 תפס את כס המלכות לאחר מות אביו והוא היה בסך הכול בן 17. לפי דוברי הימים ההם כבר בגיל צעיר סבל מבעיות של התפרצויות, ומשכל רפה. עוד באותה השנה 1766 חתנו אותו עם קרוליינה בת ה 15
אחותו של מלך אנגליה.
למרות שכלו הרפה התייחס בכבוד לליידי האנגלייה הצעירה, כתוצאה מהיחס הנאה נולד ב ינואר 1768 יורש העצר. יחד עם היחסים הנאים עם רעייתו לא טמן את ידיו בצלחת, ומרוב שעמום בילה גם בחברת נשים מחוץ לכותלי הארמון. חלק מתענוגותיו היו ניסיונותיו לנפץ את חלונות הארמון בזריקת אבנים עם ידידיו הצעירים ולכרות את ראשי הפסלים שבחצר.
ענייני הממלכה לא עניינו אותו כלל. את ענייני הממשל מלאו אינטרסנטים שונים שהתחלפו ביניהם לעתים קרובות. בעלי התפקידים השונים טבלו את ידם בנכסי הממלכה, הקופה התרוקנה העם רעב, חובות הממשל גדלו. זקנה העדה הבינו שזה לא יכול להמשך.החליטו כי אולי טוב יהיה לשלוח את המלך לסיור "לימודים" במדינות השכנות כדי שילמד וישפר את התנהגותו ויאחז בהגה השלטון.
הרבה הוא לא למד בסיוריו הרבים מחוץ לחיי ההוללות שלקח בהם חלק בחצר מלכי צרפת בפריס. היו בכל זאת תוצאות רציניות למסעותיו בתולדות דנמרק.
כדי לשמור ולהשגיח על בריאותו של המלך הצעיר שכרו כמלווה את שירותיו של רופא ממוצא גרמני שמו ד"ר סטרואנס ג'ון פ. Struensee
ד"ר סטרואנס היה רופא מלומד צעיר בן 33, כבר בגיל 19 קיבל את הדיפלומה של דוקטור במדיצינה. בנוסף למד גם מקצעות נוספים ובעיקר פילוסופיה.
הוא לא היה אדם יפה מראה, וגם לא ניחן בכריזמה מיוחדת ובכל זאת כבש את ליבו של המלך הצעיר.
עם שובם לקופנהגן החליט המלך להשאיר את ידידו המלומד על ידו בחצר. במשך הזמן הפך לעוזרו " ומקורבו" ועושה דברו של המלך. הוא נשאר להתגורר בארמון ונהנה מגישה חופשית למלך,
וגם למלכה.
המלכה קרוליינה חיה בבדידות מזהירה בחצר המלוכה היא הייתה אנגליה ולא אהבו אותה בגלל היותה זרה. בנוסף היא הייתה גבוהה בדרוג מאלמנתו של המלך האב, אמו החורגת של המלך, דבר שהרגיז אותה מאוד. ילדה בת 15 היא גבירת החצר. האלמנה וחצר ביתה שנאו את הצעירה היפה והזרה.
פתאום הופיע בחצר גבר בעל ערך ומעמד שהפך תוך זמן קצר לידידה של המלכה צעירה.
הדוקטור המכובד נשא עיניו ליותר מאשר להיות ידיד ובעל השפעה, לאט לאט הפך לאיש הכול יכול בממלכה. וכדרכם של פוליטיקאים, השתלט על המנגנונים, החליף את בעלי התפקידים השונים באנשיו. המלך הרפוס תמך בכל מהלכיו וחתם באופן עיוור על כול מסמך שהוגש לו על ידי איש אמונו.
תוך זמן קצר זיכה את עצמו בתואר גרף, ומונה למיניסטר (ראש הממשלה של היום).
הוא הוציא הוראות חדשות בשם המלך, במיוחד לריסון השלטון האבסולוטי של האריסטוקרטיה. הוריד את המיסים, ועשה מעשים רבים להקלת התושבים. הוא העיז להכריז כי "כולם שווים לפני החוק".הכרזה שנחשבה בתקופה הזו כמהפכנית. ברור שכול המעשים האלה הרגיזו את השליטים הקודמים ואת חצר המלכה האלמנה יוליאננה.
בכל המהלכים האלה שיתף פעולה עם המלכה שהפכה בינתיים לאישה יפיפייה ובוגרת.
יחד ניהלו את ענייני הממלכה. כך זה התנהל כ 8 שנים.
החיים נראו יפים ומבטיחים , עד! עד שהתחילו הלשונות הרעים להפיץ שמועות על מה שמתנהל בין המלכה הזרה לבין הרופא הזר הכול יכול.
העם וגם העולם החיצון ראה בהתפעלות כי אדם זר אזרח פשוט משתמש בכוחו של המלך כאות נפשו ועושה במדינה כל מה שעולה על רוחו.
גם לד"ר סטוארנס התחילו לערום בעיות מבעיות שונות. הוא לא תמיד היה אדיב ונדיב עם עוזריו והתחילה התמרמרות גם בקרב אנשיו.
הדוקטור הנכבד היה כל כך בטוח בשליטתו במלך שהתעלם מכל הקשיים והמשיך במעשיו כאילו אין כל בעיות.
כמובן שמרכז השמועות והלשונות הרעים התרכזו בסלון ביתה של המלכה האלמנה שהרגישה נפגעת יותר מכולם.
הרצון לעשות מעשה היה קיים גם רעיונות לא חסרו, היה חסר מבצע "בעל אגרוף" אשר יכול לאסוף סביבו מספיק אנשים כדי לפעול.
יום אחד הופיע בביתה של האלמנה קצין צעיר בעל גוף בדרגת גנרל, בשם קיילר (השם מתאים למשימה). הוא הציע את שירותיו הטובים. תוך זמן קצר נמצא גם שותף, קצין נוסף הרפתקן שכמה מילים מהמלכה לשעבר כבשו את ליבו ואת יצר ההרפתקנות שלו.
כעת היה כבר כוח פיזי היה חסר "ראש " למזימת הבגידה.
היה זה גרף רנטצאו שהיה חברו ומאנשיו של הדוקטור, אבל מסיבה כלשהי החליט להחליף סוס. אליהם נוסף גם אודה גולדברג שהיה המורה הפרטי שנשכר כדי ללמד את יורש העצר.
17 לינואר 1772
החושך החורפי עטף את קופנהגן, רק חלונות הארמון האירו באור יקרות, אלפי נרות דלקו, נשף נערך בארמון.
מוסיקה חרישית ניגנה להנאתם של הרוקדים לבושים בבגדי נשף ומסכות מפוארות.
הכל נראה יפה ושליו. חיוכים ידידותיים הוחלפו בין הרוקדים ,ביניהם בין המלכה האם והדוקטור הנכבד. שום סימנים לא רמזו על מה שעומד להתרחש.
בחדר המשמר למטה התחילו להתאסף חייליו של הקצין קיילר, הם הריחו שמשהו עומד להתרחש , אבל גנרל קיילר עוד המתין עם נתינת הפקודות.
לאחר חצות נדם קול המוסיקה הנרות כובו, כולם הלכו ופנו למשכבם.
בשלוש לפנות בוקר בפרוזדור המוביל לאגף השינה של המלך הלכו ארבע דמויות שפופות.
יוליאננה המלכה הזקנה , קצין, רנטצאו וגולדברג. זה החזיק נר דולק השני החזיק ניירות שונים מתחת לבית שחיו.
כאשר הגיעו לחדר השינה של המלך ניסו לפתוח את הדלת במפתח גנבים שהיה ברשותם המנעול לא נפתח. הם האירו את המשרת שישן לפני דלת חדר השינה וזה מרוב פחד מפני המשלחת המכובדת פתח להם את דלת חדר השינה של המלך.
הם פרצו פנימה, הרעש והאור העירו את המלך משנתו. הוא שאל בבהלה מה קרה?
רנטצאו שהיה מנאמני הדוקטור קודם אמר למלך כי העם התמרד, המונים מקיפים את הארמון, הם דורשים לפטר את דוקטור סטרואנס ולהרחיק את המלכה קרוליינה.
המלך המבולבל לא הבין מה רוצים ממנו. רנטצאו הרים את קולו וצעק: מדובר בחיים ובמוות, צריך לוותר לרצון העם.
המלך החלש, ורפוי השכל נכנע לכוח שהופגן נגדו וחתם על המסמכים שהוגשו ואשר היו מוכנים מראש, צווי מאסר לדוקטור הנכבד ולמלכה הצעירה.
הם צרפו אליהם מספר חיילים ופרצו לחדר השינה של ד"ר סטרואנס. האדון המכובד בקושי התעורר משנתו ושאל בהתרסה מה עושים כל כך הרבה אנשים בחדרי.
הקצין קיילר תפס אותו בגרון וצעק: בשם המלך! מעכשיו אתה לא מיניסטר , אתה אסיר הממלכה. האיש המכובד בעל הכוח העצום נכנע לכוח הפיזי שהופעל נגדו והובל למעצר. בינתיים קצינים אחרים שהיו שותפים לבגידה עצרו את יתר האנשים שהיו נאמנים
לסטרואנס.
נשאר כעת לעצור את המלכה.
רנטצאו קיבל על עצמו את המשימה. יחד עם שלושה קצינים דפקו בדלת חדר השינה של המלכה. הדלת לא נפתחה מייד, הם הלמו באגרופים וצעקו לפתוח בשם המלך!
המלכה פתחה את הדלת לא לגמרי לבושה ונעמדה לפני המתפרצים. רנטצאו הראה לה את פקודת המלך החתום. היא צעקה: בוגדים מנוולים! והתחילה ללכת לכיוון חדריו של המלך. בכוונה לשנות את רוע הגזירה.
החיילים עצרו אותה בכוח, וצעקו עליה להיכנס לחדר ולהתלבש, לצעקותיה לעזרה לא נענה איש. הרשו לה להיכנס לחדר הסמוך ולהתלבש.
לקחו אותה למבצר קורבורג וסגרו אותה בחדר עם חלונות מסורגים.
כך הלכה לה התהילה מעל ראשה של מלכת דנמרק ומעל ידידה הכל יכול ד"ר סטרואנס.
התחילו תהליכי המשפט. אחותו הצעירה של מלך אנגליה היוותה סכנה גם כאשר היא סגורה מאחורי סורג ובריח . המלך החלש יכול לשנות את דעתו ומי יודע מה יכול לקרות.
האשימו אותה בשבירת קדושת הנישואין, ביחסי קירבה עם ד"ר סטרואנס.
היא הכחישה בכל תוקף שהיה משהו לא מוסרי ביניהם. היא טענה כי שמרה אמונים לבעלה המלך.
גם את הדוקטור האשימו באותה אשמה ובשורה שלמה של מעשים נוספים. לא אספר
כאן את כל תולדות החקירות והמשפטים.
מהדוקטור הוציאו בכוח ובעינויים הודאה שאומנם קיים יחסי קירב עם המלכה.
עם הוידוי הזה הלכו למלכה הצעירה והשבורה והכריחו גם אותה לחתום על וידוי ולהכיר
באשמתה. גם בשעת החתימה חזרה ואמרה שאין אמת בהאשמה וגם עם החתימה של ד"ר סטרואנס היא אמיתית זה שקר וכזב.
לא עזרו ההכחשות. את הרופא ואחדים מעוזריו דנו למיתה אכזרית ונוראה. הם רצו מאוד
לדון גם את המלכה למוות. על סמך הודאתה ביטלו את תוקף הנישואין, שללו ממנה את כל התארים.
בקשר לגזר דין מוות התערב כוח בלתי צפוי. שגריר בריטניה בקופנהגן ביקש ראיון עם השלטונות ואמר כי צר לו מאוד, הוא אוהב את העם הדני ואת עיר בירתה, אך עם תיפול שערה משערת ראשה של קרוליינה אחות מלך אנגליה עם כל הצער והכאב אניות מלחמה בריטיות יפציצו את העיר ויהרסו אותה עד היסוד לא תישאר אבן על אבן.
זה כמובן הרתיע את השלטון הדני וקרוליינה הועברה בשתי אוניות מלחמה אנגליות
למנזר בקרוננבורג. שם בילתה את שארית חייה בבדידות, נפטרה ממחלה זמן קצר לאחר מכן והיא רק בת 24.
עד יומה האחרון הכחישה את מעשה הבגידה בבעלה. על ערש הדווי כתבה מכתב לאחיה מלך אנגליה וחזרה על הצהרתה כי הוידוי נכפה עליה בכוח.
גם לכומר שעמד ליד מיטתה לפני מותה חזרה ואמרה כי היא הולכת בלב שקט ונקי לעמוד לפני השופט במרומים כי מצפונה נקי ושקט.
כאשר המלך הטיפש שמע על מותה הפציר "חבל על המסכנה, היו לה רגליים יפות"
הדוקטור ורעיו נתלו בכיכר העיר לעיני התושבים המריעים אשר את טובתם הם רצו.
המלכה האם שלקחה לידיה את השלטון ( המעשי) צפתה במשקפת מגג הארמון על המחזה
ה"משמח" ששם קץ לשלטון "הזר" בארצה.
בשנת 1782 יורש העצר פרדריק עלה לשלטון במקום אחיו למחצה החולני וסילק גם
את אמו וכל עוזריה מניהול עסקי הממלכה.
את קריסטיאן סגרו במבצר רנדסבורג ושם סיים את חייו ב 1808 .
לזכר המלכה היפה קרוליינה- מטילד הקימו פסל אבן בחצר המצודה בקרוננבורג שקיים עד היום. מלכותה הקצרה נגמרה בטרגדיה לה ולכל מקורביה.
