סיפורים

אתה לא יכול לשחק אותה לידי, אתה כמו ספר פתוח!
אתה נראה בדיוק כמו כל מה שעברת, עד הרגע הזה!
והזה! היא פתחה את עיניה.
ואני חייכתי חצי חיוך.
 
גם אם לפעמים אתה חושב שאתה משהו אחר, אמרה.
אתה תמיד תהיה אותו דבר!
 
אתה תמיד תיראה כמו ספר פתוח שפתחו אותו בדיוק בעמוד שאתה נמצא בו.
כרגע.
 
אתה אוהב את איך שאתה נראה עד עכשיו?
 
זה ספר מעניין, אמרתי.
 
אני לא מדברת על הדמיונות שלך אלא על מה שקרה באמת, אתה מבין אותי?
אני יודעת שכבר התחלת לכתוב בספר.
ויש לך אליו יחס מסוים.
את השם שלו אתה כבר לא יכול לשנות.
 
וכמו שאני מכירה אותך, אתה תמיד רוצה שהסוף יהיה מפתיע.
 
ככה היא אמרה לי שאמרתי לעצמי שחזר על הדברים כמה פעמים!
בוורסיאות שונות.
 
הרגשתי כאילו לא אכפת לי שגם היא כזו ופשוט הקשבתי, היא היתה כל כך יפה, שבאלבכות ולצחוק, באותו הזמן.
 
אז מה אני אהיה עכשיו?, חשבתי לעצמי.
 
טוב אז אני כנראה אהיה המשך של הדברים שאת אומרת, אם זה היה ככה עד עכשיו.
 
היא חייכה והסתירה מבט שובב.
אני אוהבת אותך כמו שאתה, לא אכפת לי איך תהיה, איתי זה לא משנה כי אני אוהב אותך בכל מקרה.
 
חייכתי אליה ונישקתי אותה נשיקה שאם יש מישהו שקורא את זה, אז הוא יהיה מופתע!

תגובות