שאלה ותשובה

עד שיום אחד הופיע בחיי אליהו הנביא ,הוא הציג את עצמו ואמר כי הגיע עקב מחשבותיי

לענות לי על השאלה הגדולה הזאת.

שני תנאים היו לו לאליהו הנביא:

האחד , שמעתה אתלווה אליו לכל מקום

והתנאי השני, שלא אתערב ולא אומר כלום על מעשיו, ברגע שאנסה להתערב או לשאול – דרכינו היפרדו.

הסכמתי לתנאים ובמטה של קסם נהפכנו  לשני קבצנים.

נכנסנו לבית דל, איש ואישה ישבו בחצר וחלבו פרה, אמר אליהו הנביא:

"שני קבצנים אנחנו , רעבים ועייפים- הנוכל למצוא אצלכם מזון ומקום ללון בו את הלילה?"

האיש והאישה חייכו על שזכו בהכנסת אורחים וקיבלו אותנו בסבר פנים יפות ,

השקו אותנו בחלב חם והלינו אותנו בביתם .

למחרת בבוקר הודינו למארחים החביבים וכשיצאנו מהבית התפלל אליהו הנביא ואמר :

"הלוואי שתמות להם הפרה"

נדהמתי מהאמירה הזאת אך זכרתי כי אסור לי להתערב אם אני רוצה להמשיך ללכת עם הנביא.

המשכנו בדרכנו עד שהגענו לבית של עשירים, נכנסנו ואמרנו לבעל הבית:

"שני קבצנים אנחנו , רעבים ועייפים- הנוכל למצוא אצלכם מזון ומקום ללון בו את הלילה?"

הייתה שם בדיוק מריבה בין בני הזוג- על קיר בבית שנפל והבעל, שצריך לבנותו מחדש ,לא מוצא זמן לתקנו ,מבלי להתכוון הם הסכימו לבקשתנו, נתנו לנו מים ופרוסת לחם יבשה והלינו אותנו בגינה.

עם שחר יצאנו לדרכנו מבלי שאף אחד התייחס אלינו ושמעתי את אליהו הנביא מברך:

"הלוואי והקיר שנפל בבית יבנה מעצמו".

שוב נדהמתי מדבריו ומיד זכרתי כי אין ברשותי להתערב במעשיי הנביא.

מלא בתהיות ומחשבות המשכתי ללכת אחרי אליהו הנביא עד שהגענו לבית כנסת גדול ויפה, אבל היה בו

בקושי מניין , כשנכנסו לא ממש שמחו לקראתנו אך הבינו כי בית מחסה חיפשנו והרי בית כנסת מחויב, מיד אמרו שאין מה לאכול מלבד עוגיות ישנות  מאיזה אירוע שפעם היה בבית הכנסת ומקום לינה יש אך ורק בחצר.

נשארנו ללון ולמחרת בירך אותם הנביא "הלוואי שירבו הראשים בבית הכנסת".

שוב המשכנו ללכת ושוב הגענו לבית כנסת אחר, הפעם דל וקטן השקו אותנו ונתנו לנו לחם לשובע

סידרו המזרנים והלינו אותנו בחדרון קטן.

למחרת בבוקר התפללנו שחרית ואליהו הנביא ברך אותם בראש אחד.

אלה שהפעם כבר לא יכולתי , הסתחררתי וראיתי אי צדק חשבתי לעצמי 'מה כל זאת הוא רוצה לשגע אותי '-פתחתי את פי ואמרתי:

"ברשותך כבוד אליהו הנביא, כמה ימים שאני מסתובב אתך ואיני מבין דבר ,שוב אתה מברך את הרשעים -ואת הצדיקים שקיבלו אותנו יפה ובחום מה ברכת עבורם?"

אמר אליהו- "ראה בני -רק את הצדיקים ברכתי"!

-"זוכר את האיש והאישה שחלבו פרה בחצר?" – "זוכר גם זוכר !"

-"האישה האומללה חלתה והייתה אמורה למות, ברכתי- שה' ייקח את הפרה במקומה."

-"זוכר את האיש והאישה שרבו על הקיר?" – "זוכר גם זוכר !"

-"מתחת לקיר היה אוצר גדול , אם הבעל הרשע היה בונה את הקיר מחדש , הוא היה מוצא את האוצר

ולכן העדפתי שהקיר ייבנה מעצמו."

-"זוכר את בית הכנסת הגדול?"  – "זוכר גם זוכר !"

-"לא היו בו הרבה אנשים אז ברכתי אותם בהרבה ראשים, כי איפה שיש הרבה אנשים יש הרבה מחלוקות."

-"ואילו בבית הכנסת הדל שהציעו לנו את כל שברשותם , אותם ברכתי בראש אחד- שינהיג ויוביל את

המתפללים ובכך הם יגיעו לבנות בית כנסת ראוי גדול ומכובד."

"זהו בני כעת דרכנו ייפרדו , אני מקווה שקבלת תשובות לכל ספקותייך"

-מתוך סיפור ששמעתי וחשבתי לשתף אתכם

איריס ר.©