נהגתי בדרכי חזרה מהצפון,שעת צהרים מנומנמת,
מפעם לפעם,התזתי על עצמי מעט מים,
כדי לא להרדם,
התחנות ברדיו,התחלפו עם הנוף,והמלל בהם עסק
בפירוק הממשלה, נושא משעמם,כמו הדרך.
לפתע,באחת הצמתות,יד של חייל מורמת,
עצרתי לו,
שרבב ראשו פנימה,ושאל לאן,
לפ"ת עניתי,ואפילו לא העפתי מבט לעברו,
רק לאחר שנכנס, הופתעתי לגלות,שהחייל חרדי !
מגולח ראש,שתי פאות מפארות פנים מזוקנות,
הכל בצבע אדמוני,כיפה שחורה,ירמולקה כמו
שאומרים המהדרין,
ומשקפי שמש כהים ושחורים,אולי בהשראת
הרב עובדיה,
יפה,חשבתי, טוב שיש גם כאלה בינהם,
הושטתי יד להגביר נעימה שנוגנה ברדיו,
ולהפתעתי,הטרמפיסט,החצוף שלח ידו והנמיך,
לגמרי, שוב הגברתי, ושוב הלה הנמיך,
הסתכלתי עליו,לא ידעתי אם לכעוס,או פשוט
להעיף אותו החוצה,אחר כך חשבתי,אולי חפץ
הוא לומר את תפילת הדרך,ומפריעה לו
מוסיקת התועבה,אבל בכל זאת,קצת נימוס ודרך
ארץ.
הטרמפיסט,הסיר את משקפיו,הביט בי ואמר
כמעט בלחש :מוטי ! אתה באמת לא זוכר אותי?
המכוניות בכביש מסביבי צפרו בהיסטריה,
שהתחלתי לקרטע מרוב תדהמה,
עד שעצרתי בצד,
הבטתי בו,הוא מוכר,אבל לעזאזל מאיפה?
רגע,לא, כן, זה קובי, קובי וולוו,
כך קראנו לו בשכונה,
מה?איך? איפה אתה?גימגמתי,
סע ,אמר לי, יש עוד מעט תחנת דלק ומזנון,נשב
שם,נשתה כוס קפה,עליי, ותשמע את כל הסיפור.
התרווחנו על כסאות מפלסטיק עלובות,
בפונדק שהיה צמוד לתחנת דלק עלובה לא פחות,
חוץ ממלצרית רחבת-גרם, וזבובים,לא היתה נפש
חיה באופק הנראה לעין,
חיכיתי בסבלנות שיתחיל בסיפור, ויסביר את פשר
העלמותו, החזרה בתשובה, המדים, הכל,
קובי היה ידוע בשכונה כנער יפה מראה, אדמוני
עם בלורית שופעת לתפארת,בגוון נפלא של אש להבה,
ששבה לב של כל נערה בסביבה,
וגם כריזמה היתה לבחור,אך מעל כל אלו היתה לו
אהבה,למכוניות,ולא סתם אלא ל וולוו ,למה דווקא
וולוו, איש לא ידע,איש גם לא ידע ,מה קובי אוהב יותר
בחורות יפות,או מכונית וולוו.
אבל אין ספק שהחלום הרטוב שלו היה הצרוף שלהם,
כלומר,לנהוג במכונית וולוו גדושה ביפהפיות,
ואמנם,
זו גם הסיבה,שפוטר מעבודתו ממוסך וולוו,
לאחר שנתפס נוהג עם מכונית של לקוח,
לא פחות ולא יותר בטיילת על שפת הים,
ומתגלה דווקא ע"י בעל הרכב המופתע,והנבגד,
נבגד פעמיים,
שכן החתיכה שישבה לצידו של קובי,
היתה מזכירתו/פילגשו של בעל הרכב הנזעם.
אז ככה,
אחרי שגמרתי עם המוסך, שח לי קובי,התחברתי
למישהו בהתקנת מזגנים,
חרא של עבודה,ולא פעם ממש נשבר לי הגב מהכובד
שלהם,
יום אחד אנחנו עובדים בהתקנה באיזה מקום שנקרא
אולפנא בית יעקב, שזה פנימיה לבנות חרדיות
באיזה חור ליד אריאל,
וכמו שאני עובד ומזיע,בלי חולצה,עומדות מרחוק
כמה פרגיות דוסיות ומצחקקות,
אני שם לב שבינהן,יש אחת ממש שווה,
ניגמרה העבודה,ירדתי מהסולם, ואיך שאני בא
לשים את החולצה ,אני מגלה פתק בכיס,
פתחתי,ומה היה כתוב?
אני מחכה לך מאחורי הבנייו בשעה 8 בערב, כן זו
אני שהסתכלת עליה,ואני עליך.
ילדה חכמה ,חשבתי,איך ידעה שהסתכלתי דווקא עליה,
אבל נפגשנו, ואפילו התנשקנו,לא יותר,
ונפגשנו עוד פעמים ,ועוד,
ומפעם לפעם הבחורה התגלתה עם תשוקה שלא
ידעתי מעודי, והיו לי כמו שאתה יודע לא מעט,עד אז
מפה לשם, היא מספרת לי שאבא שלה איש חשוב
גם רב של ישיבה, וגם פעיל של ש"ס, ויש לו אפילו וולוו
אבל נהג אין לו,
נפתחו לי העיינים, אולי אני?, שאלתי בזהירות,
זה יהיה נחמד ענתה במתק שפתיים,
אבל אתה קודם צריך להראות כמו בחור ישיבה כדי
להיות איתו,ואז גם אני שלך, כאהובתך,ארוסתך
וגם אישתך, ורק שתדע יש כבר דירת פנטהאוז על שמי
והיא שלי ביום שאנשא.
מה אני אגיד לך מוטי,
באותו הלילה לא ישנתי, אמרתי לעצמי,קובי זה הלוטו
של החיים שלך,גם בחורה יפה וחמה, גם פנטהאוז
והעיקר, העיקר,מכונית וולוו ,וולוו חדשה,
ומה אתה צריך לעשות?
קרחת
אז מה? שערות תמיד יכולות לצמוח,וגם אם לא, אז מה ?
היתה חתונה צנועה,
היו כמה חברי כנסת, אבל החתונה היתה עם הפרדה
נשים לחוד וגברים לחוד,
היה איזה קטע,אל תשאל
הזמנתי כמה ידידות שלי ותיקות,וציינתי במפורש
לבוא עם לבוש הולם,
וכמו שהן , הפריחות , הבינו מה זה הולם,זה לדפוק
לאנשים הופעה הולמת מבחינת הלם !
ולא רק זה ,הן התעקשו להיות איתי בצד של הגברים
אל תשאל איזה מהומה קמה, עד שהן הסכימו לצאת.
בינתיים ככה,
עברו כמה שנים,יש ילדים ,5,שיהיו בריאים ,ברוך השם,
אבל האישה?
מה זה תיאבון יש לה לעוד, והיא רוצה,כל יום !
מה שנותן לי מנוחה, זה המילואים שאני עושה מפעם לפעם,
כל פעם שיש אפשרות להתנדב לאיזה שבוע,שבועיים,
אז אני לוקח, נפגש עם החברים,שאיתם אני שומר על קשר
על זה לא ויתרתי, והתעקשתי. זה היה התנאי הכמעט יחיד
שהתחתנו.
אחרי שתיקה,
רגע אני שואל, אבל איפה הוולוו ?
מה אתה מחפש בטרמפים?
אה, אומר לי קובי בצער, מה, אתה לא שומע חדשות?
ש"ס פרשו מהממשלה, ולקחו מהם את כל הוולוואים,
גם את שלי !
ה' נתן ,וה' לקח , יהי שם ה' מבורך .
חג שמח
מוטי אשכנזי
