הכרתי את הסבלנות ששדרת, עתה סבלנותך פוקעת מהר מתמיד, שמעתי את דופק לבך שחדל מלהיות אדיש והפך נמהר,מישהו ריגש אותך כמו שלא התרגשת מעולם וחשבתי שזו אישה ,חשתי בכל רמ"ח אבריך איך אתה מתחמק ממני ,כבר לא קרב כדי להריח אותי ,

 לפנות בוקר היא עזבה את מיטתו את ביתו , אותו – השאירה את המכתב מוכתם בדמעותיה על הכר ויצאה .

 השעון בנייד שלו ניגן את שיר אהבתם, כמו בכל בוקר כדי להעירו ואסף יצא ממיטתו, לא הסב פניו לצדו, לא הבחין בהעדרה ואף לא במעטפה שהשאירה,  כאילו הלך בעיניים עצומות למקלחת.  כמו בכל בוקר שטף את פניו צחצח שיניו התלבש ועבר למטבח הכין שתייה חמה,  עישן סיגריה ראשונה , הצליח לפלוט מפיו – להתראות – ויצא לדרכו .

 רינת חיכתה לנייד שיצלצל , שהוא יתקשר ויומר לה שהיא לא צודקת, אך יום העבודה שלה כבר הסתיים ואסף טרם התקשר, היא חזרה לביתה שעזבה לפני חודש , הכל סגור וריח של טחב נישא באוויר, במקרר לא היה משהו שראוי למאכל ואפלוליות עטפה את הבית ואף את מחשבותיה .

 הוא חזר הביתה מיום מפרך בעבודה , ולא הבין מדוע כל היום היא לא התקשרה 'בטח עבר עליה יום קשה בעבודה ' חשב –  מה גם  שהיא עוד לא הגיעה, הבית נראה בדיוק כמו שעזב אותו בבוקר ואוירה מוזרה מנוטרלת  ריחות  של אוכל או חומרי ניקיון בחלל הבית, כמו בכל יום , לרגע הוא חשב שאולי היא לא חשה בטוב ומיהר למיטה לראות אם היא הגיעה  ונכנסה לנוח ,אבל המיטה הייתה מבולגנת מדי,   פתאום צדה את עיניו מעטפה .

 הוא פתח את המעטפה שבידו והחל קורא , הוא הבין שהיא קראה מייל ששלח יוני ומיד נכנס לקרא ולוודא מה כתוב בו , אסף כעס ומיד התקשר ליוני.

"יוני , זה אסף- אתה לא מבין למה גרמת- למה היית חייב לשלוח לי את המייל הזה, רינת קראה אותו ועזבה את הבית" אמר טרוד  -"עזוב,  יותר טוב כך,  עכשיו אתה חופשי להחליט בעצמך על הנטיות שלך, אל תיקח את זה קשה, רוצה שאבוא אליך? " יוני היה נינוח ורגוע ,לא הפריע לו בכלל שרינת עזבה, להפך 'סוף סוף הדרך פנויה , כעת הוא יוכל לעבור להתגורר עם אסף'- חשב .

אבל אסף היה נרגש ,הוא ניתק את השיחה ולא ידע כיצד לנהוג , מה לומר לה , איך להסביר לה , הוא ידע שיהיה קשה אבל ידע גם שהוא מוכרח להתקשר אליה .

 היא הסתובבה בבית הלוך ושוב בין לבין הרימה כיסאות החלה לטאטא ,הבריקה הכל מאבק, מילאה דלי במים עם המון חומרי ניקוי, והחלה לשטוף ולקרצף את המרצפות, אחר כך מילאה אמבט במים רותחים וטבלה בתוכם נטלה את הליפה הקשיחה והחלה מקרצפת את גופה שוב ושוב-' איך יכולתי לתת לו לגעת בי להתקרב אליי ואחרי כן הוא היה יוצא עם יוני לשתות בירה כביכול , איך יכולתי לשכב איתו אחרי שהיה עם יוני' היא מוסיפה לקרצף את עצמה בחוזקה עד שזיווי דם ניגרו מעורה המבריק והצח שהפך אדמומי למידי, 'מה הוא מצא ביוני יותר ממה שנתתי לו?  מה עשה לו יוני ומה הוא עושה ליוני ? איזה משחק הוא שיחק איתי?' הוסיפה לחשוב ,' למה נשארתי לישון שם הלילה , מה ניסתי עוד לגלות אחרי שמצאתי את המייל שיוני שלח לו?'

שוב היא נזכרת במכתב שראתה במייל אמש, רגע לפני שנכנסה למיטתו, כל הלילה היא חיכתה לבוקר ושיננה לעצמה את הכתוב –"ריגשת אותי מאוד אסף, חבל שרינת הייתה צריכה להגיע, בחיים לא התענגתי כך, אף אחת לא עשתה לי ריגושים שכאלה, הייתי מתחנן לאישתי שתיגע בי כך, אבל היא אף פעם לא הבינה למה התכוונתי, תודה חבר  - יוני."

הטלפון נשמע מרחוק והיא כבר לא הייתה בטוחה אם זה אסף ולא רצתה לצאת מהאמבט ,

שוב צלצול אחר צלצול, והיא מנסה לנחש מי זה יכול להיות, לא נראה לה שאסף התקשר אליה, 'מה יש לו כבר להגיד לי' – חשבה- בטח הוא כבר רגוע שהיא גלתה לבדה, -אולי זאת אמה שהבינה שהיא כבר לא מתגוררת עם אסף "היא בטח רוצה לברר מה קרה" אמרה בקול , אבל הסקרנות הרגה אותה והיא החלה לנגב את עצמה בחוזקה וללבוש את בגדי הלילה למרות שהשעה הייתה מוקדמת  .

"כן", אמרה בטון קצר רוח, "רינת את בסדר? איפה את?" הוא שאל מודאג- "לא נראה לי שזה צריך לעניין אותך יותר" אמרה חסרת סבלנות ופגועה- "בבקשה תני לי להסביר לך , אני חייב לפגוש אותך , את בבית?" שאל כמתחנן, אבל היא גמרה אומר לא לשמוע אותו ולא לנסות לקבל שום תירוץ- "בא נשאיר את הדברים כפי שהם עכשיו , אין לי צורך לדוש או להבין את מעשייך, בבקשה תתרחק ממני ותן לי להירגע מכל העניין הזה , אינך מעניין אותי יותר, תחייה את החיים שלך איך שאתה מבין, אבל עדיף שתגיד ליוני קודם להיפרד מאישתו ולא להוליך אותה שולל וללעוג לה." היא סיימה את דבריה ולא רצתה לשמוע שום הסברים

היא רצתה להירגע לבדה , להיות עם עצמה למרות ששקעה במיליון שאלות ללא מענה

"רינת , רינת את שם?"- "אני בסדר אני מנתקת עכשיו, אל תחזור אליי באמת שאני מבקשת להיות לבד, תניח לי  בבקשה" שוב קולה היה שקט ופגוע עד שאסף יכל לחוש בכך ולהצטמרר -"טוב אני מנתק עכשיו אבל תדעי ש..." רינת נתקה את הקו ולא המתינה להקשיב להמשך דבריו של אסף עד שהוא הבין שהוא מדבר לעצמו בלבד.

אסף המשיך להיות טרוד, מחשבות הציפו אותו עד שאיבד איזון , הוא לא ידע איך יוכל להחזיר אליו את רינת הוא לא פסק מלחשוב עליה ,מה היא חושבת , שלא תפגע בעצמה, הוא ידע כמה שהיא אוהבת אותו , היא עשתה הכל למענו ,השקיע ביחסים האלה הכול , היא זו העלתה  לו את הביטחון העצמי, תמכה בו כשהיה צריך, הוא ידע מה שעובר עליה, אך לא ידע כיצד יחזיר אליה את האמון בו , הוא לא ידע עם מי להתייעץ , יוני לא יוכל לעזור לו , הרי הכל בגלל יוני .

רינת נכנסה למיטה ופתאום הבזיקו פצפוצי זיכרונות במוחה היא החלה לפתח מחשבה חיובית בקשר לאסף ופתאום הכל נראה לה אחרת ,עברה בה מחשבה שאולי היא טועה, 'הרי תמיד נראה  שיוני שמנסה להתחיל עם אסף ואפילו נזכרה שפעם חשבה שיוני מקנה לו בגללה, אבל היא שייכה את זה לחברות שלהם שקצת נפגעה מאז שהיא נכנסה לחייו של אסף' היא גם נזכרה שאסף היה אומר לה לפעמים, שיוני נראה לו מוזר שהוא נדבק אליו ונוגע בו מידי פעם בצורה לא שגרתית.

 אסף לא יכל לתפקד, הוא כל הזמן חשב איך לצאת מהפלונטר הזה , הוא החל לשלוח לרינת הודעות בנייד

----------------------------------------------

רינת תעני לי!  אני חייב לדבר אתך

ולהסביר לך את מה שקרה

----------------------------------------------

 

היא שמעה את צליל ההודעה אך התמהמה להציץ בו

------------------------------------------------

רינת את חייבת לחזור אליי!

-------------------------------------------------

שוב שמעה את הצליל הפעם קראה את ההודעות והיססה

ועוד הודעה אחריה :

---------------------------------------------------

אם נשארה בך טיפת אהבה

תאמיני בי – בבקשה

---------------------------------------------------

ואז היא נשברה, התקשרה אליו ושתקה , הוא כל כך שמח עד שהחסיר פעימה וכשנרגע בקש לפגוש אותה

-"אני מקווה שתהייה משכנע , אתה יכול להגיע לכאן , אך תזכור לשם מה הגעת ואל תתקרב אלי , אני רק רוצה לשמוע אותך "

-"מבטיח " -הוא ניתק לפני שהיא תחזור בה  וכמעוף של נשר הוא הופיעה בפתח ביתה -  היא פתחה את הדלת בתדהמה , והוא העביר את מבטו מעיניה לאורך גופה המכוסה בחלוק ורדרד ועד כפות רגליה שהיו נעולות בנעלי בית בדמות שפנפנה , בלי לחשוב הוא קרב את שפתיו אבל היא התרחקה והזכירה לו את ההבטחה. היא הרגישה שעוד רגע , הייתה מתמסרת לו וכעסה על עצמה לכן הקשיחה מבט ונתנה לו רבע שעה להסבר.

רינת כבר לא יכלה לתת לו להתחנן בפניה היא אכן האמינה לו והאמינה בו , היא תפסה אותו מהצווארון לחדר השינה ואמרה לו , עכשיו בו נחזיר את האהבה שרצו לגנוב מאתנו.

©