שירים

תיבת פנדורה

 
עת תיבתה חתומה ולא נתנה לה מנוח,
 היתה ישובה פנדורה במגדל השן שבנה לה,
 בכלוב זהב- טווסיה המכושף,
 הבקיעו דמיונות-חלונה לעבר  אור פרפריה.
 
עת שלחה יד מסוקרנת לתיבתה,
 שוד ושבר-איחרה מועדה,
 צערה ומכאובי רפאיה כנחשים פורצים,
נסו אזי מחזריה המשחרים,
מאופל חייה אל צפרירי אור אחרים.
 לא אבו לשכך פצעיה.
 
רק פרומתיאוס  באור-אשו נותר  שם בחמלת חלומותיה,
 הראה לה, בעומקי תיבתה את  שפירית שבריריות-התקווה.
נצרה אותה בערגת יומה בזהרורי תיבתה,בקטיפת -חייה
 כפרפר עדין הנחילה אותה לדורות הבאים,
אוצר  -נצחון  בשירת נגה נוגה של ימיה.
 
 

תגובות