שירים

מדורה שכבתה

 
הוא ישב על כס אליהו ושפטה
 את הגר שלו, שפחה חרופה,
 הוא ישב על כס הדין,
 ולא היו רחמים בשופרו,
 הוא ישב על כס המשפט,
 ולא חס על סינדרלה שלו,
 והימים, ימי בין כסה לעשור...
 
כששיבר רהיטי חייה,
 שתקה במאמץ מקצועי,
 כשאימלל את איסמנה שלה,
 התכווצה לעובי כתובתה,
 כשבמיגזזיים גז מחלפותיה,
 נדמה אצלה הגחלת,
 כשידיה דיממו אש יוקדת
 כבתה אצלה מדורת החזון.
 
למחרת לקחה  עולליה   וחמת המים,
 ויצאה המדברה לחפש מלון אורחים חם ואחר.
 
[מוקדש לנשים המוכות האמללות והאמיצות]
 

תגובות