פגישה מסתורית / סיפור בהזמנה אישית - למשפט של ריף.

התקדמה קלות, התיישבה במושב היחיד שהיה שם מול מקור האור כשלפתע כיסא עב ממדים, הסתובב על צירו בחריקה צורמת.

צל של דמות גברית נחשף בפניה.

הפנס שהאיר מאחור סנוור את פניה כך שלא זיהתה את הגבר המסתורי ובקול נמוך ועבה, הוא פנה אליה ואמר

"אני שמח שהגעת"

"את הכללים אני קובע." הוא פסק ושוב הסתובב על ציר הכסא הכבד.

"לגמי מהיין , וחווי דעתך."

שקד טעמה ארוכות ותוך כדי, ערבבה את היין בתוך פיה לגמה ואמרה

"יין מצוין, חצי יבש ומתאים עם מנת בשר עתירת שומן במיוחד."

היא החלה לדבר בביטחון מה, כמי שמכירה בסוגי היין בקפידה ושכחה לרגע את הפחד שעטף אותה.

"אני רואה שאת מתמצאת. "

"אכן אדוני,  יש לי מושג מה."

"מניסיון, הגברת מדברת, את מרבה לשתות?"

"אינני מכורה לטיפה המרה, אם על כך כוונתך."

"כלומר?"

"לאבי היה יקב קטן ומשם הידע."

"מהיכן את?"

"מושב בדרום."

"נשואה?"

"לא בדיוק."

"למה כוונתך?"

"אני קשורה לבן זוגי בקשר של אירוסין."

"הבנתי."

הוא לקח מידה את כוסית היין ,הניחה על השולחן ובקש ממנה לעמוד על מקומה.

כשנעמדה, הוא בחן את כפות רגליה הרועדות על העקבים הגבוהים.

הרים מבטו לאורך גופה שבע רצון והביט ארוכות על כפות ידיה המטופחות .

אישוניה ריצדו והיא קבלה את אישורו לחזור לשבת.

"בהכרות שלנו דרך האינטרנט עשית עלי רושם טוב, אני שמח שלא אכזבת."

"אני דוגלת באמינות."

"יפה." אמר

הוא קם ממקומו ולפתע אור החדר דלק .

אחרי מצמוץ קל בעיניה היא הבחינה בגבר רחב, הלבוש בחליפה מהודרת ועניבה.

דקה ארוכה של שתיקה שררה בחדר, עד שחיוך התרחב על פניו.

היא קמה שוב על מקומה נדהמת מהמצב שנקלעה .

הוא הושיט לעברה את ידו ללחיצה ומשנענתה לו, אמר

"ברוכה הבאה ליקבי שלם ובהצלחה בעבודתך החדשה."

©