שירים

על מועד

'אל דאגה',

לוחשת אם

לבתה

שמעדה

על אבני השפה,

'כל אדם

באשר הוא

מועד לעתים'.

ראשי מורכן

סחרחר עליי,

ברכיי שרוטות

מאז;

טבועות בנפשי

מילות אמי

כשמעדתי אני:

'קומי מן העפר!

כמה חסרת חן

הנך,

כמה מגושמת את!'

קמתי על רגליי.

כך למדתי

כי לעולם נגזר עליי

שלא למעוד.

תגובות