שירים

הבלים

 
 
 
 
תקועה בחלל שבין הצנצנת למכחול
החדר חשוך מדי.
מושיטה יד מוכתמת
לגעת בנפש אדומה.
אוצרת את הים בזכרונה.
מי יראה?
מי ישמע?
מי ידע?
חותכת את אזנה
כדי לא לשמוע הבלי גוך וזעקות דאלי מקבר.
 
הבל הבלים הכל - היא לוחשת
והולכת להאכיל את הכלב.
 
 
 
כל הזכויות שמורות- ענת אגמי.

תגובות