פיתוי-חלק ב'.

פנחס הבחין במכונית הספורט האדומה חוצה את הצומת במהירות, הוא לחץ על דוושת הדלק בחוזקה חש כאב ברגלו מזכרת מפציעה בשירותו הצבאי.

בקושי רב הצליח לעקוב אחר המכונית האדומה שלפניו שנסעה במהירות מטורפת.

המכונית החלה להאט ונעצרה לבסוף ליד אחת הווילות שבאזור. מן המכונית יצאו גבר צעיר ובלונדיני ונערה צעירה במיני קצרצר.

פנחס ירד ממכוניתו בזהירות לבל יתגלה, בצעדים זהירים התקדם אל עבר הכניסה אל הווילה.

מחשבותיו נדדו כשהוא מתעשת לפתע ושואל את עצמו:"מה לעזאזל אני עושה כאן!"

"אני בסך הכל מנהל חשבונות..." בתת ההכרה  ידע שהוא נשבה בקסמה של שולה...לא יזיק לי לשנות מקצוע" חשב כשהוא נכנס דרך שער הכניסה שהיה פתוח.

הוא התקרב אל אחד החלונות והביט דרכו, הבחור הבלונדיני היה עסוק במשחקי אהבה עם אותה בחורה צעירה..שניהם היו עסוקים מדי ולא הבחינו בו שולף מצלמה מכיסו ומצלם אותם בכל מיני תנוחות שלא היו מביישות סרט פורנו.

כשסיים לצלם עמד פנחס לצאת אל עבר מכוניתו כשלפתע חש כאב בזרועו והמצלמה נשמטה מידו והתגלגלה על הארץ.

היה זה כלב אמסטף אכזרי שנעץ את שיניו בזרועו וסירב לעזוב, פנחס שלח את ידו החופשייה אל כיסו ושלף  משם מיכל ריסוס, הוא ריסס על עיניו של האמסטף וזה שיחרר את אחיזתו וברח בקול יללה.

פנחס הרים את המצלמה מן הארץ כשהוא רץ אל עבר מכוניתו,דם החל זורם מזרועו הפגועה והכואבת.

למזלו התנועה הייתה דלילה והוא הצליח להגיע במהירות אל המרפאה.

כשהוא כאוב ומדמם נכנס אל המרפאה , פצעו נחבש ואחות כעסנית בשם נאדין "חוררה" את אחוריו בזריקת טטנוס.

הוא נסע למשרדו כשישבנו כואב עדיין מן הזריקה. ליאורה המזכירה הביטה בו במבט חשדן ושאלה:"מה קרה פנחס? אתה מרגיש לא טוב?"

"ה..כל בסדר" גמגם ונכנס אל משרדו.

הוא הרים את השפופרת כשכתפו עדיין כואבת וחייג אל שולה.

חלפו כעשר דקות ושולה ניצבה במשרדו לבושה במיני קצרצר ובחולצה שהבליטה את שדיה היפים.

היא התקרבה אל דלת המשרד, סובבה בידה את המפתח שבחריץ ונעלה את הדלת.

"מה את עושה?" שאל פנחס כשהוא מופתע.

שולה התקרבה אליו כשהיא מצמידה את גופה כנגד גופו, לשונה חפרה בתוך אוזנו.

עונג כזה לא חש מזמן, ומאז מות אשתו היה יוצא לדייטים , אבל מאז לא חש משיכה חייתית כמו שחש עכשיו.

היא הורידה מעליו את החולצה כשלשונה מטיילת על גופו, באיטיות החלה פותחת את אבזם החגורה מפשילה את מכנסיו לעבר הרצפה...

הנקישות החזקות בדלת הפריעו את מלאכתה והיא נסוגה והתיישבה על אחד הכסאות.

"מ...י מי שם?" שאל פנחס כשהוא מרים את מכנסיו ולובש את חולצתו.

"זו אני ליאורה...הכל בסדר?" נשמע קולה של המזכירה מעבר לדלת.

"בת זונה..." מלמל פנחס בקול חלוש.

"מה? אני לא שומעת...ולמה הדלת נעולה?" שאלה שוב.

"דיברנו...על עסקים!" זעם פנחס בקולו וניגש לפתוח את הדלת.

"אני מבקש ממך לא להפריע לי עוד פעם!" כעס וטרק את הדלת בפניה המופתעות.שולה ישבה וחייכה חיוך ממזרי."לא נורא "נמר" שלי יהיו לנו עוד המון הזדמנויות."

"אגב מה קורה בקשר לבני בעלי?" שאלה כשהיא מרצינה.

פנחס סיפר לה את אשר עבר עליו מרגע שעקב אחר המכונית האדומה ועד לאותו הרגע שהגיע אל המשרד.

שולה הקשיבה ברב קשב וכשסיים את דבריו החלו דמעות זולגות מעיניה היפות.

"ידעתי! ידעתי  שהבן זונה הזה בוגד בי..."

פנחס ניגש והושיט לה כוס משקה, היא לגמה את המשקה במכה אחת לקחה את תיקה והסתלקה כשהיא נסערת.