פוסטים

ירושת אבי/דרך המגורשים


 
היא בכתה עליו ארבעים ימים תמימים
מנידה בראשה מקוננת
אל פיה המזון לא בא
היינו בניה ובנותיה חגים סביבה
מעגלים
חרדים לנפשה שפרחה
רואים כיצד גופה  מדמעות
 נשטף

אימנו הקדושה
בכתה עבור עשרה  ילדיה
המחלקים עיתותיהם בניהם
מגמיעים את אימם
טפין טפין תה מתוק
להשיב
רוח אפה
ולא חפצה 
מקוננת על מות
בן זוגה

בשחר האחרון עייפה
באשמורות העיניים
עלו החלומות נרדמה
ראיתי  מבעד לעפעפים
עינייה סובבות בארובות
חלומות
כעבור יומיים  התעוררה
הסתכלה עמוק בעיניי
ואמרה
הייתי בדבריי אביך דום נר לרגליו
מקטן ועד גדול

הירושה ,צרור המפתחות
המונחות בידך רצוני לבקשך
מסור לאחיך הצעיר הרועה
בעדרים
כולכם בניי משכילים
באים הינכם
לבית אביכם הדל
במועדים בחגים
זה בן הזקונים
 יהייה משעני עימו אשוב
לארצי
לביתי

הנחתי בכף ידה ירושת אבי
שמסר בציווי לידי
צרור מפתחות מחליד
 ונשקתי למיצחה
היא מסרה לאחי
הצעיר  היחיד שבכה
 
עם יתר האחיות

כנשים

אז קרב פניו לפני
נשק וחבק
ידעתי מעבר
לתבונות וההבנות
במושכלות והמפורסמות
הרועים אינם טועים
בדרכים
שבים לבתים
גם בשעה והנתיבים
חשוכים לאור כוכבים
תלושים
בשעה וגם  מותשים
באחרית
ניצבים בפתחיי הבתים
ועימם
מטה הנדודים
חלומים
הומים ופועים
והלומים
מגשימים תלאות העדרים
מאבק הימים
ואבק הדרכים
ורואים
אדמתם
ורועים
כבראשית

וליד מהר/דרך המגורשים
ת.הנודד

תגובות