תרצו או לא, את האושר שלי מצאתי

פתאום אני מאוהבת. לא סתם עוד אהבה.

פתאום אני מאוהבת בבן דוד של החברה הכי טובה,

פתאום אני מאוהבת – ויש אהבה בחזרה.

פתאום אני מרגישה בעננים בכל פגישה,

פתאום אני מבינה מזה שמחה.

פתאום אני לא מפחדת להיות לידך רגילה,

פתאום אתה היחיד שאני לידו שמחה .

אני יכולה לבכות לידך ,

ולא לפחד שתגיד שאני ניראת נורא .

אולי כי אתה היחיד שיש לי אליו אהבה.

איתך אני מרגישה הכי פתוחה,

איתך אני החנונית הגדולה ,

החנונית שגאה בעצמה ובמעמדה ,

גם אם הוא ביינתים נמצא רק בחלומה.  

אני כבר לא בוכה על אותה אהבה ,

יש לי חדשה- אבל זאת לא סתם אהבה .

זאת לא כמו הקודמת ,

שהרסה לי חצי שנה של שמחה.

הילד הזה ? הוא הבחירה הנכונה .

הילד הזה הוא לא סתם אהבה ,

הוא ה-אהבה .

כבר לא עצובה וכבר לא בוכה ,

עכשיו הכל עבר מרגישה כמו פרפר .

מה שקודם היה ? זו לא בדיוק אהבה.

זאת כנראה סתם הרגשה

שחשבתי שבאה בגלל אהבה ,

והתברר שזאת הייתה אכזבה,

אכזבה על מי שאתה .

אבל אחרי הכל? זה בחירה שלך ,

ואני כבר לא הפרחה שלך .

אני לא מחפשת אהבה במקום שהיא לא נמצאת.