פסעתי בשבילים - שיר וגם סיפור

ב"ה

פסעתי בשבילים בין עצי היער העבותים, שמים תכולים ניבטו פה ושם מעל חרכי האמירים, הרוח נשבה קלילות , צפרים בנו קינן, מעופפים ללקט  זרדים מזמררים במעופם שירה מופלאה.

האור הנוגע

בקצה הנשמה

כנתיב סלול

לאושר ושמחה.

שירתם  שנישאה באויר ריחפה מעלי  ועטפה  אותי ברכות צמרירית.  המשכתי בדרכי  חוצה את היער נושמת עדיין את ניחוח עצי היער לקירבי וליבי מלא ממראה עיני.  מולי נפרשו שדות צהבהבים מלוא העין, חמניות במלוא תפארתן נושאות עיניהם לשמים.  קול זמר עליז נשמע והרוח עצרה נשימתה

חיות הנשפעת

מי מעיין הם

זכים טהורים

את העולם מחיים

הבטתי סביבי מעניין , מי השליך קולו אל היום הקסום הזה, והשירה מאין? אולי יש מי שמסתתר?, אולי מאחרי העץ שחלפתי על פניו? אולי אחרי חמניה?   בדקתי היטב ולא מצאתי אז הנחתי לכך ופסעתי מהרה אל הבית בקצה השדה, שם חשבתי יהיה לי מענה.

הדרך היתה ארוכה במקצת, מעט מישורית והרבה גבעות. אז בנתיים זימררתי את השירים ששמעתי ובין לבין חייכתי לעצמי  ושוב שמעתי שירה באוושת עלים ברשרוש הרוח

שבילים

שבילים זהרוריים

נפוצים אל עולם פועם

מעבר ליקומים.

מאיפה צצים השירים הללו.  תפסתי את ראשי לבדוק אולי התחלתי לקדוח מבלי לשים לב, אבל לא, מצחי לא להט חרף השמש שעמדה בשמיים.  שתיתי מספיק מים, והרוח מסביבי הנעימה את לכתי.  עכשיו רצתי אל הבית הראשון שראיתי, דפקתי בחזקה בדלת והמתנתי מעט ואט נפתחה הדלת וממנה הציצו לא פחות מתשע נשים קורנות וחייכניות וכל אחת מהן  יצאה בתורה קדה בחינניות והציגה את עצמה,

ראשונה סיפורת,

שניה שירת,

שלישית ריקודה,

רביעית קליעונית

חמישית אמיתית

שישית עוצמית,

שביעית נשימתית,

שביעית מתמדת

ותשיעית יצירתית,

הן נעמדו בשורה אחת כשאחת פותחת בשירה והשניה מצטרפת עד ששרו כולן בקול אחד

במשעולי אמונה

רבים הם דרכי יצירה

הבריאה כולה

משוררת שירה

עכשיו את יודעת

כעת  מבינה

הן לא תוכלי לכלוא

את אור הנשמה

פתחי לרווחה

דלתות ליבך

ראי היום בטוב

כי טהורה נשמה

נסוגתי אל מעקה העץ והופ התהפכתי ישר אל גינת הבית, שם בין הפלפלים והגמבות ושאר הירקות מצאתי את עצמי.

נשארתי שם בגינה קוראת את הולוגרמת השירה ששמעתי  מופלאה היתה וססגונית ובמגע ידי שינו אותיות את מיקומן ויצרו מחדש מילים ותילי תילים של שירים חדשים.  תשע הנשים נשענו על המעקה, מביטות בי בחיוך אחר חזרו אל הבית כשהן מנפנפות לי לשלום.

ט' ניסן התשס"ח

14.04.08