חזרה ליצירות
הודעות והגיגים

בשדרה מבית הספר

גנסיס | (27/04/2008 19:50) | 88 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
שדרה של עצי איזדרכת ואני בה לבית הספר הולכת.צמותי מתנדנדות על גבי,כי היום הנזירה אלוירה איתנו בשעור הראשון.גם אראה את ורושקה ואילונקה שאני כה אוהבת ולכן אני שמחה.
לנזירה אלוירה שתי כנפיים לבנות על הראש ושימלה שחורה.היא אומרת שלקראת חג המולד צריכים לעשות מעשים טובים במיוחד.הלב שלי מלא  וחושבת מה אפשר לעשות כדי את אמא ואבא לרצות.בדרך הביתה כמו תמיד לאחרונה,הולך בעיקבותינו אותו האיש עם המיצחיה.אילונקה לוחשת לי"הוא יהודי"איני יודעת מה זה.אולי כמו צועני.הצוענים מנגנים בפאב ליד ביתנו.ורושקה לוחשת לי מהצד השני"היהודים תופסים ילדים כמונו לשק וזורקים לדנובה"אני חושבת לי שהוא לא יצטרך ללכת רחוק.הדנובה מביתי היא כמו הים מרחוב בן יהודה.בינתיים אילונקה ניכנסה בשער ביתה ואחריה ורושקה.הצל של ה"יהודי"בעיקבותי.אני מתחילה לרוץ.הבית שלנו כבר אינו רחוק.
איני שמה לב לריחות המשכרים של היקינתונים והנרקיסים הצהובים,גם לא לפיסלו של המשורר הלאומי שלנו ומתפרצת הביתה.למזלי,לגמרי במיקרה,אבא בבית באותה שעה.איזה מזל.רק אתו אני יכולה לדבר.הרי מאז התחתן עם מי שאני מכנה כיום אמא,יש לי רק אותו."עצרי,חמודה"הוא מחייך אלי"מה קרה?הוא מחבק מרגיע,מנגב לי את הזעה."אבא"אני אומרת לו"יש יהודי.ואתה ידעת שהיהודים תופסים ילדים יהודים וזורקים לדנובה?"אבא מושיב אותי על ברכיו מלטף לי את המצח נושק ללחיי"מזמן הייתי צריך לספר לך"ומפסיק.מהרהר.אני מבינה שיש באמתחתו סיפור אבל אבא רק ממשיך אחרי ההפסקה ואומר "אנה,אנחנו יהודים,"

תגובות

חזרה ליצירות