גדיעה

שורות שורות של עצים
מגזע אציל וחזק,
ניצבו זקופים וגאים
במעבה היער הענק.

ציפורים קיננו בצמרות
גוננו על גוזלים רכים
תוך ריקוד וזמירות 
בסימפוניה של  ניגונים.

חגיגת טבע נהדרת
מרגשת מפעימה,זכה,
וללא אזהרה מוקדמת-
ניחתה המכה:

גרזן הוצמד אל גזע
חתך וניסר בלי רחם,
בכה העץ מלוא הדמע
ונפל אל אדמת האם.

ציפורים התפזרו לכל עבר
לחפש להן קן אחר.
ומהעץ נותר רק הגדע
כמצבת זיכרון-
לא יותר.