תום

תום

השעה 16:00 26 באוקטובר 2006 אנשים עומדים בתור עוד רגע והדלתות יפתחו. קנקנים של שוקו חם תה וקפה עומדים מחכים על השולחנות. רואים אותם מבעד לחלון הקטן בדלת. אנשים נוספים מגיעים. מחכים. ב 16:01 הדלתות נפתחות. מידי פעם כשהאחות האחראית נמצאת במשמרת יש גם עוגה טרייה. פעם זו עוגת שיש, פעם שוקולד ופעם לא תאמינו גם עוגת חלבה – מכינה אותה מטחינה גולמית. היא גם מחלקת מתכונים חופשי.

אני ותום הזוג של המחלקה תמיד יחד בארוחה, בגינה אפילו במקלחות מחכים תמיד אחד מאחורי הדלת של השני לוודא שהכול בסדר. ובערב לפני השינה הוא לא שוכח להזכיר לי לגבי המברשת והמשחה. רק בקבוצות לפני הצהריים מפרידים בינינו . כי בכל זאת צריך מידי פעם אני הולכת לדרמה והוא לריפוי בעיסוק. אחר כך מתחלפים. ככה זה חודש ימים. הכרתי אותו באשפוז. בחור מבריק. סיים תואר ראשון במתמטיקה. עד היום אנחנו חברים. יחד הגענו לשם. לא הכרתי אותו מעולם. התחלנו ללכת במסדרונות במחלקה. המקום היה סגור. אין יוצא ואין בא. הוא היה בשוק מטיפולי החשמל. לאט לאט דברנו. התקרבנו.

הוא יצא מזה.

יחד גם עברנו למחלקה הפתוחה. שם יש גינה רחבה וגם כביש שמקיף את בית החולים. היינו עושים הליכות רגליות מסביב. המתמטיקאים הם קודם כל פילוסופים דגולים. לא ידעתי עד שלא פגשתי אותו. דיברנו שעות. על הכול. נגענו בחיים כמו שלא נגעתי מעולם. טעמתי טעמם של מילים כמו שלא טעמתי מעולם. אנשים זרים. זרים ומוכרים. חברים. אחים. הרבה אין מה לעשות שם בין הכתלים. בין הארוחות, שיחות עם מטפלים. ובין השיחות עוד שיחות עם אלוהים ועם תום. בעיקר עם תום. אלוהים השגיח מידי פעם. נתן הערה פה, חיוך שם. פעם אחת אפילו קרץ.

יחד הגענו לשם ורצה הגורל ויחד גם יצאנו משם באותו היום. הוא כמה שעות לפניי. אח שלו הגיע לשם. מאז כבר שנתיים בקשר. אחים נהיינו.

קל לי לדבר על האווירה שם ועל החיים שם. קל לי כי למרות הכבלים והצעקות והזריקות... למרות ואולי בזכות?? לא בזכות המכאובים הפיזיים בזכות החוויות שם החיים קבלו משמעות אחרת. מאז אני גם כותבת. מציירת. רוצה גם לשיר זה יגיע בבוא העת.

הילדים עדיין צעירים. שני בנים. שמעו את המלמולים והצעקות. ואז אימא נעלמה וחזרה אחרת. הרבה כותבת ולא יודעים, כבר לא עוקבים למי? לאן? ומה היא כותבת? וכשהיא כבר פנויה אז היא או בעבודה או לומדת או מציירת. בורחת מהם, שלא במכוון. בורחת אל מציאות אחרת. מתמודדת בדרכה שלה עם העולם הגדול.  מתמודדת עם מציאות אחרת.