שבת, מוקדם בבוקר

חוט תיל 7 מ' ואדם. ביקש דגם של אדם. קיפלתי מתחתי השחלתי והידקתי. משהו המזכיר שלד יצא. "עכשיו תני לו נפח אמר" עוד חוטים... כמה ליפופים וזה נראה כמו משהו שמזכיר אדם. אבל הוא עומד לו כמו דחליל...... כיפוף פה וכיפוף שם והוא יושב לו כאילו ועושה יוגה. "האדם הנינוח". ישי מראה על דגם. מעט מים והרבה אבקת גבס. אבקה סמיכה כזו שתתייבש מהר ותהה גם יציבה נוחה לגילוף במהלך הייבוש.

האוויר בחדר דחוס ריח של עובש, של אבקה, של צבע ושל דבק בלי חלונות איוורור. ארוניות של מתכת מסביב ומעמדים עם לוחות גם כן ממתכת. מסביב מונחים על מדפים שמעט  נוטים לשמאל עבודות של שנה א' ושנה ב' מגבס מרשתות ומספוג. במרכז עומד דגם ענק מגבס ומפתיתים שנראים כמו קלקר. ובמעבר מעין בד יוטה מרושת עליו עמלה סטודנטית כנראה וותיקה. מיומנת. מעצבת קיר מיוטה עם דפנות כאלה. פרגוד. מיצג. ברקע מנגן לו רדיו ישן. גלגל"צ. שישי בצהריים.

שואלת את ישי "איך מורידים צבע שמן מבגד??" עונה לי "מה אני נראה לך אודטה?" קצת חצוף. לא וויתרתי "עד שלא ראיתי את קורין הייתי בטוחה שאתה נשוי לה ..." קורין היא אישתו. אישה מטופחת למשעי ולא אקסטרווגנטית במיוחד סולידית מאוד.

ראיתי אותם בתערוכה. הוא פסל והיא צלמת. תערוכה משותפת. הדמות הביזרית שלו נעלמה. היה לבוש בחולצה מעומלנת לבנה. ומכנסי סיגר צמודות אך לא יותר מידי. שמפניה כנהוג ומגש עם תותים. פתיחה צנועה אך מכובדת. לא הכרתי שם אף אחד מלבד שניים. אחד מהסטודנטים שלו שמצטרף מידי שבוע גם אלינו ואת ישי. בקושי זיהית אותו. החיוך המוכר הסגיר אותו והמשקפיים.

לא יכולתי לשאת את האוויר שם ארזתי ויצאתי. "אחזור עם הדגם" הבטחתי. אוויר מלוא הריאות לקחתי והמשכתי.לא יכולה להוציא אותו מהראש. הוא היה באמצע קריאה נעמדתי לידו "אהה כבר קורא את הסוף...??" שאלתי "לא יפה!!" הוספתי... "לא זה רק דף ההערות.."... ענה בחצי בלבול לא הבין מהיכן נחתתי עליו. נפרדנו. מאז לא ראיתי אותו. את ישי.

לא מזמן נחת מתערוכה בגרמניה. שיעור אחד הקדיש לה. לא אומן מוכר אבל עכשווי. הוא גם לא אוהב חשיפה המונית. צנוע. אוהב את העבודה. פחות אוהב ללמד אבל זה חלק מהשלם. חלק מישי.

בוקר של מאי. האוויר חודר לעצמות. כוס קפה חם וסיגריה. הילדים ישנים והאבא גם. לבד בגינה. מכינה תערובת גימורים אחרונים בדגם. הנה זה מתחיל. לא יכולה בלי... רק בוקר טוב מבטיחה לעצמי... רק להגיד בוקר טוב... פותחת את הצג והנה הוא.....