ל"ג בעומר

אני יושב ומביט במדורה

חושב ותוהה-מה היא מסתירה

מדוע היא מתלהבת פתאום

ולהבותיה ממריאות מעלה למרום?

לפתע רוכנת על פני האדמה

כאילו משתחווה ואומרת תודה.

מעיפה למעלה גיצים זוהרים

יפים,נוצצים כילדיי כוכבים

עכשיו תורו של הריח לעוף

ניחוח של תפוח אדמה שרוף.

שחור כמו פחם,לוהט אש

רוצה לקחת,אך קצת חושש.

זוכר ת'כוויה משנה שעברה

ומאז דבר לא השתנה.

אותו החום,אותו הלהט

אני מעדיף שלא לגעת.

או,הנה אבא של חנוך

הגיע עם מקל ממש ארוך,

חובט בתפוחים העגולים

ושניים מהם לעברי רצים.

אני לוקח ת'כדור השחור

את הקליפה מתחיל לשבור

מקלף מקלף ולא מבין-

למה שחור גם בפנים.

לאחר שעה ארוכה ומעייפת

מציץ לו תפוח לבן כקצפת.

אני מדמיין שהנקודות השחורות

הן כתב סתרים של מדורות

ושם כתוב בזו הלשון: