סיפורים

הכל עניין של תיזמון

בערב,תוך צפייה בחדשות,העסיקה עצמה בלישת הפימו שקנתה  אותו יום לניסיון.חשבה אם היא יודעת לצייר למה שלא תצליח לפסל פני אשה?כדור הפימו היה נח ללישה ולאט,לאט הפנים לבשו הבעה.שפתיים מלאות,עיניים עצומות אבל הגבות שמה לב,מעוצבות כשל גברים.עצמות הלחיים היו גבוהות  והאף ישר אמנם,אבל בצידו התחתון פחוס מעט.היא הופתעה.יצאו לה פנים של גבר.היא השתוממה איך החומר הוביל אותה למסכה הזו.מסכה ,כי העינים היו כבויות.היא לא מילאה את החלק האחורי.
לאחר מכן,משהיתה שבעת- רצון שעשתה חובתה לאזרח המצוי וכבר התרגזה דיה מהחדשות,עברה למחשב.אולי הפעם?אולי הפעם תמצא דו"אל מדורון?שנים הם לא התראו,מאז היותה בצבא,אך לאחר שניפגשו כל ההתרגשות המרוסנת נישארה כזו.רק העינים אמרו מה שהלב חש.והפה הזה שלו שדיבר על התגליות האחרונות בחפירות בירושלים,ושאל אם תרצה להצטרף לחפירות הקיץ?הוא סיפר לה על משפחתו והיא על החבר שעברה לגור אתו."מדוע נעלמת לי"שאל חלמתי עליך ,חיפשתי אותך ועכשיו..שניהם הסכימו שיש לשמר על התאים שניבנו בדי עמל שנים אחדות.אבל למזער יתכתבו,ידברו בטלפון.וכך זה אכן נימשך כשנתיים עד שלאחרונה ,חודשים אחדים נותק כל קשר ביניהם.
למחרת יצאה לקניות למרכול השכונתי ברמת-גן והנה הוא עומד לפניה ממתין להחזיר עגלה למקום."מה הוא עושה ברמת-גן כשהוא גר ברמת-אביב "חשבה.במבט שני זה לא היה דורון.העזה לשאול את האיש אם יש לו אח ומה ארע לו"הוא ניפטר"אמר כאילו רגיל,אך פיקת צווארו נעה כאדם שבולע כאבו."ואפילו הקמנו אתר לזיכרו באינטרנט"
היא לא יכלה לשכוח את האיש.הדימיון היה מדהים.לאחר שמצאה את האתר,כתבה מילים שיוצאות מהלב וכניראה ניכנסו ללב.בנו של דורון החל להתכתב אתה .וכך שזה היה רק טבעי שגם אחיו עשה כן.תחילה התכתבותם היתה בנושא דורון,אך במהרה ההתכתבות גלשה לפסים אישיים.לשניהם היתה מחוייבות בבית,ולכן דיברו על ענייני דיומא,על העבודה,על התחביבים,אבל שניהם חשו חיבוק מתוק בכל קריאת מכתב .הוא כתב לה"לוא הייתי מכיר אותך לפני כן"הכל עניין של תיזמון-חשבה.
  1. יום אחד לקחה את ציוד הציור לפארק הלאומי.כשהוציאה את המכחולים.בעודה עושה כך נפלה מהקופסה המסכה שיצרה אז,מפימו.היא הופתעה לגלות שהיתה זו מסכת המוות של דורון.

תגובות