חזרה ליצירות
שירים

אין גל-עד לנחמה--מוקדש לשבויים בלבנון ולקרנית גולדוואסר

shulibangi - ש. שמאי | (30/05/2008 11:13) | 70 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
לא ידע לבי מנוח
נפשי תשא תפילה לאל
שאראה חיוך פניך
לצידי ישן, ובכר חובק
בבתינו הצנוע בצפון המתענה
בטרם אל הקרב יצאת, להגן מפני פולש.
 
מהקרב ומהשבי, יצאו אחים להשיבך
באש ותופת ארצי בוערת
בעיר ובכפר מטר של אש
קריאה נואשת קולי השמיע
לשועי עולם, על פני תבל
ואתה לא שב, מהתופת ומהאש.
 
התקווה בליבי שכנה תמיד
כי חי אתה במחשכים
אלך בעקבות הדם שבדרך
הניגר מלבך, שאל השבי מובל
אתייצב בדום, ולהאמין ממאנת
כי חי אתה, ונשמה באפך עוד יש.
 
שביב תקווה עוד בלבי
כי חי אתה, אך גופך יגע
זו אני האישה שאתך ובחייך
חשה נבגדת מאומה, בה בתינו שוכן
שאל הקרב יצאה, בעבור דמך וחייך
ושילמה בדם חברייך, ואתה שם נמק.
 
בחלומי, מלאכי סטן ייסובו
ילחשו לאוזני, את שידעה נפשי בסתר
לבי חש אובדנך, ואני לו מתכחשת
וכי על מה ניגר הדם, ותרעד הארץ
ואין פינה לדמעתי, וגל-עד לנחמה.
 
נכתב ב- 19.2.2008

 

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 107/4 שייכות ל-  shulibangi

תגובות

חזרה ליצירות