שקיעה מרגשת

הפס הכתמתם אדום של האופק ועיגול השמש התמזגו להם על רקע הטורקיז המהמם של המים – קוביות אבני המזח המסותתות הוסיפו נופך  לתוך הרקע כציור פסטורלי ילדותי נאיבי,

השמש שקעה לאיטה לתוך מרחבי האופק כשכתום – אפרסק נעלם לו –

עוד שקיעה נפלאה – כשדמדומי הערב מכסים ומקיפים אותנו בהילת הלילה הבהיר- מלא הירח,גלי החוף החרישיים צפוני האדווה הלבנה התנפצו בקלילות אל החול הרך,

הנחנו לעצמנו לפלוש  לתוך כחלחלות המים,שקועים עד צוואר,ספונים זה בתוך זו, ראשי נח על כתפייך  , והמיית  קולי לוחשת –רוחשת לתוך אוזנך, גרגור חרישי שלך ממלא  את שלי,

חזי מתחכך בשלך- ידינו אינן מרפות  ואינן נותנות להדף המים להפריד בינינו,

שפתי מטיילות להן ומרפרפות על עפעפיך,גולשות בעדינות, ופוגשות את שפתיך המלאות רכות  של תשוקה,,

הכול סביב אינו קיים, ועינינו נעצמות לראות רק מה שמתחולל בנו, ואנו מרוכזים רק בעצמנו, ונימי הנימים של כל האברים השותפים במחול התאווה הבלתי נלאה שלנו, והעונג הרצוף ומפגש כל החושים המתערבלים להם יחד , ויוצרים   הרמוניה חרישית שגואה ומתפרצת והכול נמהל שוב ושוב זה בתוך זו, מין עינוג שמימי שמסחרר את נפשותינו     ,,

עד העונג הבא..