סיפורים

שתי ציפורים במכה אחת

הוא לא בבית

 

עבד על חמיד פהמי היה  עשיר ככורח .  ביתו שכן  בפאתי שכונת  הלאווים אשר  בבגדד . הבית ישוב על 30 דונם ועוד 60 דונם מטעים  גו ירק  ועצי פרי ומעין מים זכים אשר מפעפעים העצלתיים  זורמים ומשקים את הגן וגם למי שתייה היה בסאוויל העשוי  שיש  איטלקי ופסוקי הקוראן חקוקים באבן  סביב " ערבסקות מעשה ידי אומן ישתבח שמו.  לעבד על חמיד  היו  שלוש בנות ובן אחד והבנות.אחת נשואה למוכתר של  הכפר השכן  אשר לו  אל היה חסר ממון .  ביתו השנייה  נסעה ללמוד רפואה באוניברסיטה בלונדון . ביתו השלישית איישתו של  " ווזיר אל דפעה  "  מושכלת  ובעלת ילדים  יפים  ונאים .רק בנו היחיד סלימן אבו חמיד היה פרחח. אין יום  שנולד ללא תעלול או קונדס עד כי שבע נפשו של אביב  עבד על חמיד וקרה לו לסדר : תראה את אחיותיך אחת יותר מוצלחת מהשנייה , הביאו לי  נדוניה וגם נכדים  ואתה מה  עושה ?  הזמן עובר , לא מתחתן  לא עובד רק מבזבז כסף  ללא סוף  וידך בכול . לך להתפלל לפחות פעם אחת בשבוע , ביום גו'מע כי מצווה עלינו לכבד בתפילה במסגד פעם בשבוע , ומשם  אולי תצמח הישועה.  טייב  אבוי ענה סלימן  בחיית  נאבי מוסה  אליום  ג'ומע הקרוב אני הולך למסגד להתפלל ונראה איך ייפול דבר . הביט האב בבנו  לא בדיוק  מאמין למשמע אוזניו  כי  בנאבי מוסה נשבע ולא במוחמד אבל...נתן לו צ'אנס.

היגיע יום ג'ומע   התרחץ הבן ושם עליו מיני בשמים  לבש את הגלבייה הלבנה ויצא . בדרכו למסגד, פגש כמה ידידים  אהלן וסהלן  וישבו לשתות קהווה  , עישנו שישה  דיברו ודיברו , לפתע נזכר כי דרכו למסגד  אמר להם שלום והמשיך בדרכו. כך היה כול הדרך, נפגש אם חברים  מקשקש ודבר  משחק שש - בש  עד כי נהיה מאוחר. ניזכר  סלימן בהבטחה שנתן לאביב ומיהר למסגד. כשהיגיע למסגד , היה כבר מאוחר ומתפללים עזבו והקאדי סגר את המסגד. דפק  סלימן  על דלתות המסגד  עד כי ידו כאבה ואין איש  ואין עונה סגור ומסוגר המסגד עד שעת התפילה הבאה. פרש סלימן  את ידיו לשמיים ואמר:  אני את שלי עשיתי באתי אבל...אתה לא בבית !

 

כול הזכויות שמורות ל דהוד אבו נטור @

הגלב

 

רוכב אתה על החמור , מנשיה בואכה  יפו   עובר את המג'לס  , עובר את שוק הדגים  עולה על הגשר של " הפורט של  יפו " גולש לעג'מי ממשיך , עובר את הבית הסקוטי ומנזר טרה סנטה וסניט ג'ון והינה אתה בגן תמר. 

בפינה לפני שפונים ימינה ,לבית החולים הצרפתי יש גלב , אבו חסן סמסומי  איש עב כרס ומדייק בידו וידוע בפינוקים שנותן ללקוח אחרי גילוח טוב.  מיני בסמים מתיז מ " פופה מגומי"  מסג' לפנים  ,מגבת לוהטת  ועם חוט מורת את השערות המיותרות, אשר צומחות  במקום שאין אף אחד רוצה ואתה יוצא משם  כמו חתן לחופה.  לשם היו מועדות פני אותו יום  יען כי לקוח  מכובד הייתי  בגלבייה  של אבו חסן סמסומי .  קשרתי את החמור לעמוד בפאתי הרחוב ונכנסתי. אלהן  סבח אל חיר פתחתי בדברי . סבח אל פול ענה  אבו חסן  תפאדל  פות .  כוון שהיה אדון אחד לפני התיישבתי על הכורסה ממתין לתורי. הוואלד שהיה מנקה את המקום , הביא קהווה  ומים קרים  וגם העלה שישה והגיש לי. בחיוך רחב  פתחתי את האבנט ומסרתי לו מטבע , בקשיש . מתוך שאני שותה , מושך בשישה ומעיין בז'ורנלים    רואה אני מזווית עיני  את מעשה אבו חסן . לוקח את כוס  הסבון  שם אבקת סבון  לתוכה יורק ומערבב יורק ומערבב עד כי בא הקצף והחל מגלח.  סיים אבו חסן עם הלקוח  ניקה את המושב  וקרה לי לשבת. מתוך כול הסידורים פונה אני לאבו חסן : תגיד יה אבו חסן  למה אתה יורק לתוך הכוס של הסבון ואחר כך מגלח ? אההה זה  תראה זה לקוח ותיק ללקוחות חדשים אני יורק ישר בפנים !!!!

 

 

כול הזכויות שמורות לדהוד אבו נטור  @

 

 

תגובות