יצירות אחרונות
בגיל שבעים נפגשנו (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
סיפורים
בתשלומיםבתשלומים "בתשלומים ! בתשלומים ! הכל דבר בתשלומים, בתשלומים, כל המשכורת הולך ללמכולת". בטרם נפתחו חנויות למוצרי חשמל ובטרם חשבו על הקמת "מחסני חשמל" או את "רשת ג'נרל אלקטריק", נמכרו הטלויזיות שחור לבן בערי ישראל באמצעות סוכנים שמכרו את מרכולתם ברכבים גדולים. כמו מחלה מדבקת צצה בכל בית טלוזיה והוצבה לתפארת על שולחן או מזנון. קנאת השכנים העבירה את תושבי השכונה על דעתם. המשפחות בקושי עמדו בהוצאות הכלכלה וכולם רשמו בהקפה אצל אפרים מהמכולת, מתפללים שהבעל ימצא עבודה או שהנערים יקראו לקטיף בשדה ובפרדס הסמוך (כל משפחה מנתה בין 7 ל-9 ילדים) המציאו שיטת תשלומים משלהם. בעת שהגיע סוכן למקום, תזזית אחזה בתושבים והשמועה פשטה כשרפה בשדה קוצים. צעקה אחת מהחלון "מרגי הגיע סוכן" הספיקה כדי שכל השכונה תדעה. כולם היו שם, אימהות, ילדים, אבות ונערים, זו מייעצת לזו וזה מייעץ לזה איזה פירמה עדיפה, ויכוחים וצעקות ליוו את תהליך הרכישה, והסוכן עומד מותש וזיעה ניטפת ממצחו. לאף אחד מהם (ככל שנראה לי) לא היה חשבון פעיל בבנק כלשהו ולכן לא החזיקו בביתם פנקס צ'קים ובטח לא מזומנים לכן כל השכונה הוחתמה על שטרות חודשיים, זה ערב לזה וזו ערבה לזו. עם מס' כל כך גדול של ערבים, לא היה ספק בליבו של הסוכן כי שכני יעמדו בתשלומים. עשרות טלויזיות נלקחו מכל סוכן תמים שהגיע לשכונה. לאחר שכל משפחה הצטיידה בטלויזיה משלה, החלו לבקר בשכונתנו השוטרים, בכל יום ערכו ביקורים אצל כמה וכמה משפחות, הגישו צווי הוצאה לפועל לכל ראש משפחה, לרובם הוגשו מס' צווים שהרי נחשבו כבעלי המקלט וכערבים חתומים על מקלטי השכנים. כמובן שאף אחד מהם לא שילם, כי מאין היה . לכן לאחר תקופת מה עשינו הכרה עם המעקלים. כמו השוטרים גם הם הגיעו בשעות הערב, בעת שהמשפחה כולה מכונסת מול הטלויזיה. שכני חכמים היו, למדו את שעות הביקורים ובעת ביקורם של המעקלים נעלמו הטלויזיות, בעוד המעקל עורך משא ומתן עם ההורים, התגנבו הילדים חרש חרש לדלת ומשם הדרך קצרה לרחוב. עברו מבית לבית והעבירו את המסר ומי ששהה באותה עת ברחוב יכול היה לראות את כל השכנים אצים רצים למחסן הממוקם מאחורי הבית ומחביאים את המקלט. לא עזרו צווי העיקול, לא עזרו המעצרים, הסוכן לא קיבל את כספו ותושבי השכונה זכו בטלויזיה חינם. השיטה עבדה גם כשהחלו להגיע לשכונה רהיטים ומיטות נוער ובשטחים הפתוחים ניתן היה לראות מחזה מיוחד - מיטות הברזל של "הסוכנות" נערמו למגדל. תקופה ארוכה ניצבו המיטות כיד זכרון לתקופת המעברה. מישהו כאן דיבר על תשלומים? תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |