פרק שני
וואללה יה ג'מע , חבש סוסו מלא נאדות מים , העלה אוכל ירקות ושאר מזון ויצא עם שחר הבן הבכור עבדאללאה לדרכו . יען כי יצא מוקדם והשמש תרם זרחה דשדש דרכו על פי כוכב הצפון וסמך על סוסתו האמיצה כי תכוון צעדיה לכוון צפון . העיר השחר ובוקר חדש נולד ועבדאללה מצא עצמו צועד לעבר המדבר הגדול תוך שהוא מוצא מסתור בפני סופות החול והחמה היוקדת החליט לעשות דרכו משקיעה ועד מחצית היום . כך יתקדם בטוח , מהר ויחסך מים ויאגור כוח לו ולסוסתו.
עברו ימים והנה נגמר לו המדבר ובאופק פסגות הרים מושלגים ורוח נעימה נושבת מבדרת את רעמת סוסו והכפייה שעל ראשו. אחרי כברת דרך עצר עצל פלך מים זכים ירד מעל סוסו התיר מוסרותיו ונחו שניהם , שתו לרוויה התרחצו ולא שכח לכרוע ברך לכוון מכה ולהתפלל. בתום ה מעשים הלכו שניהם לישון.
בוקר של יום חדש , רתם את סוסתו העלה את הציוד , כיבה את מדורת הלילה והתלבש טוב יען כי הקור היה חזק והרוח חורצת בפנים כמו סכינים חדים , כמו אלפי מחטים הננעצים בבשר, כך המשיך דרכו במעלה ההר עד שהגיע לפסגתו המושלגת מעל ומעבר לעננים , לפתע , אור זוהר מרחוק פסעה עבדללאה לעבר האור והמראה שניגלה לעניו היה קסום . מקדש בשמים עשוי לשם ענבר יהלומים וזהב , כול כך היה מוקסם מהמראה כי כמעט החליק ונפל מעבר למשעול הצר , אשר הוביל לאותו המקדש התלוי היה בין שמים והר. האוויר היה כה צלול עד כי ריאותיו כאבו . והריח....בושם נדיר של הדסים נענע ומרווה , בשקט שהיה יכול היה לשמוע את פעימות ליבו המאיצות עם כול פסיעת סוסו לעבר המקדש .
משהגיע לשער נפתח לו מאילו כאילו צפו לבואו. בעודו פוסע בצידי השביל המוביל לתוך מקדש תוך שהוא מתפעל מהמבנה מהיופי הריח והרוגע התקרב אילן אחד הנזירים . זקן ללא גיל פניו טובות עניו בהירות צוחקות ובוהקות מחוכמה וזקנו הלבן שעטר את פניו לבן כשלג . לבוש היה כותונת ארגמן ובידו מטה מעץ הדובדבן.
עצר עבלאללה את סוסתו ירד ממנה וקד לעבר הזקן . ללא אומר פנה הזקן לעבדללה ואמר : ברוך הבא עבדאללה בנו הבכור של סולטאן תימן זיבן איבן חאלד . התפלא עבדאללה ושאל : הכיצד אתה יודע את שמי , מי אני מי אבי ומאין באתי ? חייך הזקן וענה : " כולו מכתוב מן אללאה " הזמן שתגיע וגם את בקשתך .
יש בידנו תפוח עץ ירוק מיוחד במינו . אין הוא מזקין אין הוא חולה וגדולתו היא שמרפא חולים מכל מחלה שהיא. התפלא עבדאללה ושאל : בכמה תמכור את התפוח ?
צחק הזקן וענה : אין לו מחיר אך אתן לך אותו במתנה אן וכאשר תעבור כמה וכמה מבחנים . מבחנים ענה עבדאללה איזה מבחנים ? ראה יה עבדאללה ידך טובה בקשת הטוב בחצי ערב , יהיה המבחן בקשת הרי לא תרצה לעמוד במבחן על דבר שאתה לא בקיא בו ? חדר ענה יהיה אשר יהיה.
הקציעו לו פינה בה יוכל לנוח , הביאו אוכל מובחר ושתייה כיד המלך וגם על סוסתו לא פסחו , ניקו אותה נתנו לה שעורין ומים זכים וגם מקום מכובד באורווה אשר בחצר המקדש .
למחרת בבוקר אחרי הארוחה פנה עליו זקן המקדש : הינה שבעת נחתה אתה וסוסתך היגיע זמן המבחן . לקח עבדאללה את קשתו וחיציו ופנה לעבר האולם הגדול של המקדש.
ממול היו מטרות שונות ומשונות בכולן פגע בחץ ראשון ובמכרז של כול מטרה שהייתה מסומנת בעיגול אדום . ועכשיו , פנה זקן המנזר המבחן האחרון הרי אתה יכול לקלוע בחץ למטרה גם מבלי לראות נכון ? בטח ענה עבדאללה בלי שום בעיה , מטח הקשת שימן את מיתר והכין חיצים למשימה הבאה והאחרונה.
בקצה האולם היכן שהיו המטרות עמד נער כבן 12 שני ועל ראשו תפוח עץ גדול ויפיפה . אתה רואה את התפוח שאל זקן המקדש את עבדאללה אתה צריך לקלוע בו בלי לראות . בסדר ענה עבדללאה אין בעיה.
חסמו הנזירים את עינו והמתינו לבאות ......עבדאללה מתח את קשתו כוון והחל להרהר מה יקרה הם הפעם לא יקלע ? מה יקרה אם יפספס והתפוח יישאר במקדש ?
מה יקרה אם יפגע בטעות בראש הילד ויהרגו ? כול מאמץ שעשה כדי לירות את החץ עלו לריק הוא לא היה מסוגל אפילו לחשוב על כך שאולי אולי יפגע בילד. הוריד עבדאללה את הכיסוי מעל עניו , פנה וזקן המקדש ואמר : מצטער ..נכשלתי במשימה
תהיו ברוכים ופנה ללכת . עצר אותו זקן המקדש ואמר : לא עדאללה לא נכשלת ניצחת... ההתערבות לא הייתה שווה לך את הסיכון לפגוע בטעות בילד ולכן........
" ניצחת " . ארז הזקן את התפוח בקופסת עץ מיוחדת מסרה לעבדאללה בבקשה כך זכייתה בו ביושר. למחרת צויד עבדאללה בכול טוב כדי שיהיה מוכן למסעו חזרה לתימן . לקח עבדאללה את התפוח נישק ידו של זקן המקדש ברכו לשלום ושם פעמיו חזרה לתימן , חזרה ...לפונדק הדרכים , אשר קבעו שלושת האחים להיפגש בו בתום השנה .
