חזרה ליצירות
סיפורים

עורבים

נחמה.ע.א | (26/06/2008 10:34) | 99 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

ב"ה

 יי

 

ישבו להם שלושה  עורבים על עץ זקן ועבות  \
מפנים מבטם אל ההולכים ושבים בשמורה \ 
אומר עורבני לרעיו עורבי ועורבלי "רואים את החבורה המהלכת שם" \
הצביע במקורו אל  חבורת אווזים, הבטיח  שתהא ארוחה \
"כן כן" רואה ענה עורבי  \
עורבלי הנהן בראשו, מיהר לפרוש כנפיו ,מבקש לעוף לעברם \
טפח לו עורבני בכנפיו, או על כתפו  ואמר  לו "לא" \
 הנה הן מגיעים  האווזים \
 יהיה לנו מאכל בשפע, כדאי לחכות הבה נמתין.
 
ואמנם קרבה לשם חבורת אווזים לבני כנף \
מקרטעים, מהדסים בדרכם אל האגם ללגום מים \
לשחות ולצוד להם שלל \
 עברו חלפו ליד העץ העבות \
ואף אחד מהם לא הביט לצדדיו \
או הרים מבטו להביט מי ומי העומדים על ענף .

 

אחד האווזים  פתע מעד רגלו נשברה \
וכל כולו היה חיל ורעדה \
צנח ארצה ברוב כאבו, דם שתת ממנו עת נפלו \
 הביטו בו שאר אווזים, געגעו, "גע, גע", וללא פתרונים \
אמרו איש לרעהו הן לא נוכל לעשות דבר \
הבה בדרכינו נמשיך, שלא יהיה גם מאוחר.
 
פרשו כנפיים והמריאו ממש נמוך \
התרחקו מחברם, הניחו לו לגווע שם \
 ראו העורבים שכך קראו קרע...קרע...\
וצנחו מן העץ מטה \
עטו עליו \
האווז המסכן לא הספיק לגעגע שוב \
והחבורה קרעה בבשרו חלקים חלקים \
עד מהרה נדם קולו \
ראשו הוטל לצדדים.
 
"אח זו היתה ארוחה ממש כלבב" \
אמרו עורבלי עורבי עורבני \ 
"כן אמרתי לך" \
"חכה עוד יהיו הרבה כאלו \
תראה במהרה".

 

שם ליד העץ היתה מהמורה לא קלה \
מן שיח קוצני צורבני לידו בור פעור  \
 כל ההולך ועיניו רואות אינן רואות שם מעד \
לרוב היו אלה  אווזים, ברווזים, המרבים בגיעגוע \
אך אינם צולחים בקלילות מהמורות או תעתעוע.
 

עופפו העורבים והתיישבו שוב על העץ \
אמר עורבי אל עורבני כשכולו זורח \
 "אני ראיתי ראשון את ההזדמנות לארוחה, \
עתה נמתין מי יפול וכמה" \
"או...אל תגיד...לך מפה .. אני אמרתי" \
אמר עורבני ניפנף בשתי כנפיו כל כך חזק \
עד ששני חבריו נפלו מן הענף \
הישר אל הבור הכרוי מתחתיו\
נשרטו שניהם ונחבלו קשות \
אזי  הגיע עורבני אותם לכלות.
 
הללו עורבים היו למודי מלחמות \
החזירו לעורבני כפליים \
טפחו והלמו ולא נרגעו \
עד כי עורבני קילל עצמו על ששכח \
את הכלל הידוע \
עם עורבים לא  מתעסקים \
 כל שכן כשנוצותיו מרוטים.
 
שלושת העורבים כבר היו פצועים \
 זה קורא לזה קרע \
 וזה עונה לזה קרע  \
ובין השלושה לא נותר אלא קרע קרע \
 לפתע נדמו הקולות \
השמורה שקטה ונדמה \
משק כנפים כנוּע עצים עת סער נשמע \
נשר אדיר נחת בקרבתם \
 סקר במבטו \ 
אמד השלושה.
 
ניסו העורבים לקום ממקומם \
אך היו מרוטי נוצות ועצבים \
 כנפיהם חבולות \
על כן השפילו מבטם \
ממתינים היו לדעת מה יהא יעלה בגורלם \
הם כמובן כמיטב דרכי עורבים \
 ניסו עדיין  לעופף \
או למצער ללחום בפולש \
 אך באמת כבר לא עלה בידם \
הנשר האדיר בכנפיו בלבד \
 כבר כיסה את כולם.

 

 

כ"ג בסיוון התשס"ח

26.06.08

 

 

 

 

.

 

תגובות

חזרה ליצירות