ב"ה
יי
ישבו להם שלושה עורבים על עץ זקן ועבות \
מפנים מבטם אל ההולכים ושבים בשמורה \
אומר עורבני לרעיו עורבי ועורבלי "רואים את החבורה המהלכת שם" \
הצביע במקורו אל חבורת אווזים, הבטיח שתהא ארוחה \
"כן כן" רואה ענה עורבי \
עורבלי הנהן בראשו, מיהר לפרוש כנפיו ,מבקש לעוף לעברם \
טפח לו עורבני בכנפיו, או על כתפו ואמר לו "לא" \
הנה הן מגיעים האווזים \
יהיה לנו מאכל בשפע, כדאי לחכות הבה נמתין.
ואמנם קרבה לשם חבורת אווזים לבני כנף \
מקרטעים, מהדסים בדרכם אל האגם ללגום מים \
לשחות ולצוד להם שלל \
עברו חלפו ליד העץ העבות \
ואף אחד מהם לא הביט לצדדיו \
או הרים מבטו להביט מי ומי העומדים על ענף .
אחד האווזים פתע מעד רגלו נשברה \
וכל כולו היה חיל ורעדה \
צנח ארצה ברוב כאבו, דם שתת ממנו עת נפלו \
הביטו בו שאר אווזים, געגעו, "גע, גע", וללא פתרונים \
אמרו איש לרעהו הן לא נוכל לעשות דבר \
הבה בדרכינו נמשיך, שלא יהיה גם מאוחר.
פרשו כנפיים והמריאו ממש נמוך \
התרחקו מחברם, הניחו לו לגווע שם \
ראו העורבים שכך קראו קרע...קרע...\
וצנחו מן העץ מטה \
עטו עליו \
האווז המסכן לא הספיק לגעגע שוב \
והחבורה קרעה בבשרו חלקים חלקים \
עד מהרה נדם קולו \
ראשו הוטל לצדדים.
"אח זו היתה ארוחה ממש כלבב" \
אמרו עורבלי עורבי עורבני \
"כן אמרתי לך" \
"חכה עוד יהיו הרבה כאלו \
תראה במהרה".
שם ליד העץ היתה מהמורה לא קלה \
מן שיח קוצני צורבני לידו בור פעור \
כל ההולך ועיניו רואות אינן רואות שם מעד \
לרוב היו אלה אווזים, ברווזים, המרבים בגיעגוע \
אך אינם צולחים בקלילות מהמורות או תעתעוע.
עופפו העורבים והתיישבו שוב על העץ \
אמר עורבי אל עורבני כשכולו זורח \
"אני ראיתי ראשון את ההזדמנות לארוחה, \
עתה נמתין מי יפול וכמה" \
"או...אל תגיד...לך מפה .. אני אמרתי" \
אמר עורבני ניפנף בשתי כנפיו כל כך חזק \
עד ששני חבריו נפלו מן הענף \
הישר אל הבור הכרוי מתחתיו\
נשרטו שניהם ונחבלו קשות \
אזי הגיע עורבני אותם לכלות.
הללו עורבים היו למודי מלחמות \
החזירו לעורבני כפליים \
טפחו והלמו ולא נרגעו \
עד כי עורבני קילל עצמו על ששכח \
את הכלל הידוע \
עם עורבים לא מתעסקים \
כל שכן כשנוצותיו מרוטים.
שלושת העורבים כבר היו פצועים \
זה קורא לזה קרע \
וזה עונה לזה קרע \
ובין השלושה לא נותר אלא קרע קרע \
לפתע נדמו הקולות \
השמורה שקטה ונדמה \
משק כנפים כנוּע עצים עת סער נשמע \
נשר אדיר נחת בקרבתם \
סקר במבטו \
אמד השלושה.
ניסו העורבים לקום ממקומם \
אך היו מרוטי נוצות ועצבים \
כנפיהם חבולות \
על כן השפילו מבטם \
ממתינים היו לדעת מה יהא יעלה בגורלם \
הם כמובן כמיטב דרכי עורבים \
ניסו עדיין לעופף \
או למצער ללחום בפולש \
אך באמת כבר לא עלה בידם \
הנשר האדיר בכנפיו בלבד \
כבר כיסה את כולם.
כ"ג בסיוון התשס"ח
26.06.08
.
