ממשל השכיר
כתב: שרון שפירא
ע"פ ספרה של לאה גולדברג "דירה להשכיר"
בארץ קטנה של חלב ושל דבש קיים לו ממשל לא ישן לא חדש
ומי חבר בממשל
חברה ראשונה פרה קדושה ושמנה, כל היום בבית כנסת היא מתפללת, לא צריכה עבודה קצבאות מקבלת
חברה שנייה גנרלית קוקיה, כל היום מהלכת, עושה תחמונים, כי חייליה בגבולות לא נלחמים
חברה שלישית זאבה ימנית, יש לה סרט בו כתוב שעל ישראל שלמה היא שומרת
חברה רביעית ינשופה, נציגת הזקנות, מבטיחה לטפל בחיות מזדקנות
חברה חמישית מזדמנת זיקית
אך לפני שבוע ארזה חפציה ועזבה, איש אינו יודע לאן ומדוע
כתבו החברים בממשל שלט
תקעו מסמר מעל הדלת
ובמזנון קבעו שלט בקיר
"ממשל להשכיר"
והנה בשבילים בדרכים בכבישים, אל הח'ברה באים חברים חדשים
ראשונה באה ממרץ נמלה, למזנון הממשל עולה, קוראת את השלט.
פותחת הדלת, עומדת בפנים ובהסכם הקואליציוני מסתכלת
באים מכל הממשל השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:
הנאים התפקידים בעיניך?
נאים
הנאה התקציב בעינייך?
נאה
הנאה השלטון בעיניך?
נאה
אם כן שבי אתנו הנמלה!
לא, לא אשב
למה?
אומרת הנמלה:
החברים אינם טובים בעיניי, איך אשב אני הנמלה בממשל אחד עם פרה עצלה? כל היום היא רק מתפללת במקום לתרום קצבאות מקבלת
נעלבה הפרה
והנמלה הלכה לה
הלכה הנמלה, באה אמא ארנבת
חיש מהר למזנון הממשל עולה, קוראת את השלט.
פותחת הדלת, עומדת בפנים ובהסכם הקואליציוני מסתכלת
באים מכל הממשל השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:
הנאים התפקידים בעיניך?
נאים
הנאה התקציב בעינייך?
נאה
הנאה השלטון בעיניך?
נאה
אם כן שבי אתנו הארנבת!
לא, לא אשב
למה?
אומרת הארנבת:
החברים אינם טובים בעיניי, איך אשב פה אני אם לשלשה חיילים עם קוקיה מפקירה השבויים? כל חייליה שרתו בגבולות רחוקים, כלם עזובים, כלם מפקרים. מה לקח ילמדו מהם חיילי החדשים?
נעלבה הקוקיה
והארנבת הלכה לה
הלכה הארנבת, בא צבוע ערבי
קרא את השלט "ממשל להשכיר", ואחרי שקרא את השלט,
צחק ופתח הדלת, עומד ומביט ועיניו קורנות, בהסכם המוצע ובאותיות הקטנות
באים מכל הממשל השכנים, עומדים סביבו, מסבירים לו פנים:
הנאים התפקידים בעיניך?
נאים
הנאה התקציב בעינייך?
נאה
הנאה השלטון בעיניך?
נאה
אם כן שב אתנו הצבוע!
לא, לא אשב
למה?
החברים אינם טובים בעיניי, איך אשב פה אני צבוע, פלשתינאי בן פלשתין בכפיפה אחת עם זאבה יהודייה מהימין? לא נאה לי ולא יאה לי
קראו השכנים:
לך, לך לך צבוע!
גם לנו לא נאה ולא יאה!
הלך לו הצבוע, בא סרטן חולה
בקושי נושם המסכנון
עלה הסרטן עד למזנון,
קורא את השלט.
פותח הדלת,
מסתכל בהסכם
מוודא שאין סעיף מתחכם
באים מכל הממשל השכנים, עומדים סביבו, מסבירים לו פנים:
הנאים התפקידים בעיניך?
נאים
הנאה התקציב בעינייך?
נאה
הנאה השלטון בעיניך?
נאה
אם כן שב אתנו הסרטן!
לא, לא אשב
למה?
החברים אינם טובים בעיניי, כי איך אשב בשלווה ובנחת וינשופה זקנה את פיה לא פותחת. עולה זעקת החולים עד לב השמים, אים ונורא אך לה אין אזנים. ואזני רגילות לקולות מעולים, רק לתרופות וקופות-החולים
נעלבה הינשופה
והסרטן הלך לו
הלך לו הצבוע, בא גאיידמק השועל
עלה למזנון עם עוזרת חיש קל
קורא את השלט.
פותח הדלת
בזמן שהעוזרת שלו בהסכם מסתכלת
באים אליו כל השכנים, עומדים סביבו, מסבירים לו פנים:
הנאים התפקידים בעיניך?
התפקידים לא מספקים
הנאה התקציב בעינייך?
נאה התקציב, אך דרוש להרחיב
הנאה השלטון בעיניך?
מרובה בו הצל, השלטון אפל
ובכן, לא תשב אתנו!
אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיניי
הפרה – מחכה כל הזמן לתשורה
הקוקיה – לעוד קדנציה
הזאבה – לשקט שלי כל כך חשובה
והינשופה בעלת שיקולים
יודעת איך כאן העניינים מתנהלים
רואה אני כי נוכל לחיות ביחד
בחברה טובה, מהחוק ללא פחד
חתם השועל על ההסכם
יום יום את הרווח שלו מסכם
כך בארץ קטנה של חלב ושל דבש
נותר לו ממשל לא ישן לא חדש
והממשל מחזיק מעמד עד היום
והאזרח הקטן עוד ממשיך לחלום
