פרק רביעי
נותר האח האחרון הקטן יוסוף . יוסוף אכף את סוסתו מלא מים וצידה לדרך ופנה מערבה ויודעו כי דרכו ארוכה, לא מהר את סוסתו וגם לא צעד בעצלתיים , ככה רגוע אחרי כ חודש במדבר הגדול הגיע לביצות של נהר פרט " ושאוט אל ערב " יעני סוף הדלתה והביצות של נהר הפרט ומעבר דרך האוקיאנוס ההודי ומעבר להודו. בעודו ממתין למעבורת, נכנס לבית קפה לרוות צימאונו ולתת לסוסתו מנוחה , ניקיון ואוכל .
צפירת המעבורת בנמל העירה את תשומת ליבו של יוסוף כי...צריך להמשיך את המסע. חבש את סוסתו ודהר קלות לעבר הנמל . משהיגיע לנמל הפקיד את סוסתו בידי סייס האוניה , קיבל מקום שנה , פרס שטיח קטן והחל בתפילת ערבית , מודה לאללה על ששמר עליו בדרכו עד כה ועלה לישון.
צפירה האוניה העירה אותו משנתו , סימן כי האוניה היגיע ליעדה והזמן לרדת . יוסוף יחד עם סוסתו, צעד מהוסס מכבש האוניה ושם פעמיו לעבר שער הנמל והחוצה.
מתוך שהוא מתפלא מהנוף החדש שלא היה מוכר לו, יערות גשם , מסגדים ופגודות עתיקות בנות מאות שנים מצופות זהב וכסף . צמחית הג'ונגלים עטפה אותם והשוותה להם מראה מיוחד ומפחיד . חיה אחת , שלא הכיר ולא ראה מעודו היה הפיל . הפיל הווה בהמת מסע עבודה ותחבורה . במקומות אשר שום דבר לא היה עובר. ליד הפיל היה מלווה אשר כוון את הפיל " סמח לי יה אפנדי " פנה יוסוף לעבר האיש , אלה וואן איל דארב פיל איל " תז' מהל "
יש לך עוד הרבה ללכת ענה האיש יש לך ללכת לכוון דלהי ומשם כבר תראה.
דפק בסוסתו ויצא צפונה לעבר " הטאג' מאהל " .
לאחר כחודש מסע בגשם מונסוני מעייף ומטריד, היגיע סוף סוף למבוקשו.
קשר סוסתו מחוץ לארמון וצעד אט אט פנימה כשהוא לא מפסיק להתפלא על יופי הגנים , יופי וגודל המבנה ולא מבין, אין בן אדם אחד יכול היה לבנות וכל זאת, עבור אשתו המנוחה. " לזאת יקרה אהבה " אמר לעצמו .
בהתקרבו לשער ההרמון הדלתות נפתחו מעצמן ללא כול חשש כי קוסם עומד מאחורי זה המשיך דרכו פנימה. העוזר של הקאדי ( המכשף) פנה לסמיר ואמר : הקאדי יודע למה אתה כאן, יש לו משקפת מיוחדת במינה, אתה צריך לבקש ממנה לראות את מה שאתה רוצה , מצמיד אותה לעינך ורואה מייד אפילו שזה בארץ רחוקה. בכמה ימכור לי את המשקפת שאל יוסוף ? לא יודע אזמן פגישה אותו מחר בבוקר ענה עוזרו של הקאדי.
למחרת בבוקר התייצב יוסוף בפניה הקאדי. הקאדי ישוב על כורסה מצופה זהב
סביבו אלפי לפידים מאירים ובמרכז ברכת מים זכים אשר מעין נובע מתוכו.
" מרחבה- סאבח איל חיר " פנה יוסוף אל הקאדי אני מחפש משהוא שירשים את אבי , אגבר אל אחיי ומכך אהיה יורש לממלכת תימן...
" סבח איל פול מרחבתן" ענה הקאדי הכן יש בידי מכשיר פלאים " טלסקופ " אשר יראך כול שתבקש . אפשר לראות שאל יוסוף ? בטח ענה הקאדי ומסר ליוסוף את ה – " טלסקופ " . כוון סמיר והתאים את העינית לעינו, חשב על אהובתו שהית גם אבהות כול אחיו , פטמה והביט . והינה ....פטמה ישובה ליד באר המים אשר בבצרה וסביבה, כול חברותיה מצחקות על מעשי האווילות של האחים .
בעדש האדה איל " טלסקופ " יה קאדי שאל יוסוף ? אינו למכירה ענה הקאדי אבל אתן לך אם תגבר על הכול הלוחמים שלי...
חדר ,,,, הסכים יוסוף לפתע מתוך ברכת במים עלו אחד אחרי השני חמישה גיבורים , בהם נלחם וניצח...מה אם הטלסקופ שאל....עוד לא סימת ענה הקאדי . שוב עלו גיבורים מהברכה, שוב גבר עליהם יוסוף וכך ,,,נמשך הדבר מחצית היום.
הבין יוסוף כי דברי כישוף כאן, ולא יצא מפה חיי כול חיי . כאשר סיים עם הלוחם האחרון כוון את סכינו לעבר ליבו של הקאדי. הסכין ננעצה בליבו של הקאדי המופתע וכול מראה היופי , הלפידים , הברכה , המעין , והלוחמים נמוגו פרט לעוזרו של הקאדי. לקח שמיר את הטלסקופ והלך למפגש אחיו לא לפני , שעוזרו של הקאדי, הודה לו על ששחרר אותו מעול המכשף וברכו לשלום .
עברו חמה חודשים , שמיר מגיע למפגש לנווה המדבר, אשר שם קבעו.
והינה כול האחים ממתינים לו . שמחו לקראתו חיבקוהו ופתחו שולחן ועליו מכול טוב. סיפרו האחים כול בתורו , על קורות במסעו ומה הביא כאשר הגיעו
" לטלסקופ " צחק האח הגדול עבדאלאה פתי גדול אתה יה יוסוף , איך אפשר לבקש משהו ממנו וגם לראות ? לא עזרו הסבריו עד כי אמר לו...כך תנסה ...
לקח עבדאלאה את הטלסקופ , ביקש לראות את הסולטאן וכעבור כמה שניות רואה הוא את הסולטאן אביהם , שוכב על ערש דווי ומבקש לראות את בניו.
סיפר סמיר את הודות המראה ולא ידעו מה לעשות, איך יגיעו מהר לאביהם כדי להיות איתו, את רגעיו האחרונים...
חשבו,,,, חשב אמר האח האמצעי סמיר : יש לי את מרבד הקסמים לך יש את התפוח שתציל את אבינו ובעזרת הטלסקופ נכוון את דרכנו...וכך היה
עלו כול האחים על השטיח המעופף , הגיעו בזמן וארמון נתנו לאביהם לאכול מן התפוח ושב לחייו .והכול בה למקומו בשלום
כאשר הבריא הסולטאן קרה לבנין ואמר : ראו גדולת אללאה שכוון אתכם במעשיכם ובמחשבותיכם, אתם הפוחזים שרבים על אותה אישה , בעת צרה חשבתם יחד , ויחד פעלתם כגוף אחד. כמו..גרגרי החול הרב שיכול לגלים . נכון שהם קטנים אבל..יחד הם חומת מגן.
עברו עוד כמה שנים טובות והסולטאן הלך לעולמו בשיבה טובה כאשר ....שלושת בניו מושלים בממלכה בשקט , בנדיבות ובחוכמה רבה .....
תם ולא נשלם
