יצירות אחרונות
בַּיֵּת אוֹתִי, מִתְחַנֵּן הַשּׁוּעָל / / פְּנִינִים וָאֵפֶר / (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/01/2025 17:14
ואני נותרתי יתום (4 תגובות)
מרים מעטו /שירים -02/01/2025 15:14
הסנדלר הראשון (0 תגובות)
אבי.תר /שירים -02/01/2025 15:13
לא בא / העושה שלום במרומים (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -02/01/2025 07:18
נְשִׁיקַת נְשָׁמָה🌹🌹🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/01/2025 04:28
קולות הלב נחבאים (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/01/2025 20:54
לאנוס אותך לחיות. (4 תגובות)
ולריה גונצרוב /סיפורים -01/01/2025 20:19
שירים
מצולקים ומחוררים.שרוטים ופגועים.מתים מהלכים.מצולקים ומחוררים.שרוטים ופגועים.מתים מהלכים. חור בקוטר סנטימטר בחזית, שני סנטימטר קוטר בגב. מאד כואב,מאד מציק, עדיין מדמם ובכל זאת ממשיך ללכת... צלקת באורך עשרים ושניים סנטימטר במרכז הבטן, הרוחב רק סנטימטר. אדומה,כהה,לפעמים תפוחה... בולטת,דוחה ולפעמים מפחידה... צלקת באורך עשרים ושניים סנטימטר-הפעם בימין הבטן, הרוחב רק סנטימטר. אדומה,כהה,לפעמים תפוחה... בולטת,דוחה,לפעמים מפחידה, תמיד מתחרה בקודמתה... כואבים,מדממים, חושקים שפתיים. הכאבים מזכירים, נצחיים ותמידיים... אלה הם החיים. שרוטים ומצולקים בלי כל סימן. שרוטים ומצולקים אך לא רואים רבב. חיים שרוטים, חיים חיים מלאים וללא רבב. המתים החיים כל כך ריקים. נראים בריאים בעודם הוזים... המתים החיים הלא מוכרים, כל כך עלומים. המתים החיים כל כך הלומים,כל כך הזויים. המתים החיים כל כך מצולקים,כל כך שרוטים. המתים החיים פצועים ,כואבי,עלומים. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |