ספרות זולה
כתב: שרון שפירא
בעקבות הכתבה בידיעות אחרונות "מורידים את הספרות לצומת" ביום שבת האחרון
בזמן האחרון, קיימת תחרות
בין רשתות שונות, המשווקות "ספרות"
וכדי ש-"עם הספר", ייקרא יותר ספרים
את הספר השני, בשקל הם מוכרים
קמים אז הסופרים, עורכים והוצאות
מייד מתלוננים, "תראו התוצאות"
ל"צומת מורדים", את הספרות כולה
זילות של התרבות בגלל "ספרות זולה"
את הלקוח הם, מגדירים "קורא נחות"
כי לו חשוב המחיר, ולא רק האיכות
כי מתפתה לגימיק, קונה "לפי משקל"
כדי שברכישותיו, הוא להשוויץ יוכל
רק רגע תעצרו, ואל תתלוננו
האם לא מטרתכם, שספרכם ייקנו
האם לא על פרסום, כל אחד מכם חולם
אז מה אכפת בכלל, כמה אני משלם
שכחתם בוודאי, שלקוחות כאן יש
להם חשוב המחיר, לקוח לא טיפש
אם תדרשו מחיר, שיעבור הרף
תראו איך ספריכם, נרקבים על המדף
אחת מהסיבות, שבאנו במבצע
כי במחיר לפני, זרקתם סתם פצצה
ואם גם בעתיד, לא תנהגו אחרת
במקום לקנות ספרים, נחכה לסרט
ויש גם החנות, שמטרתה למכור
זה עסק מסחרי, שרווח בא לצבור
אם מעצבן ולא מתאים, מה הם עושים לכם
תמיד תוכלו לפתוח, חנות בעצמכם
במשק תחרותי, זכרו מותר הכל
אחת מהשיטות, פשוט למכור בזול
ואם אתם חושבים, שזה ממש איום
חכו לגרף המכירות, כשייגמר היום
אז שבו עכשיו בשקט, ותנו לנו לקנות
כדי ספרכם יקראו, בנים וגם בנות
נרחיב כך אופקינו, נהללכם על נס
כי בקניית ספרים, לכם יש אינטרס
דבר אחרון סופר, מו"ל וגם עורך
תגיד יפה תודה, שספרך אני צורך
בזכות השקל הבודד, ששילמתי רק אתמול
יש לך היום לקנות, הביתה לאכול
בנוסף
אני מעוניין להעלות קומדיה באחת התיאטראות.
כשלב מקדים אני אשמח לקבל את התייחסותכם למערכה אחת מתוך קומדיה שכתבתי לפני כשנה בשם "טולצ'ין" העוסקת ב
התקופה היא תקופת החסידות במזרח אירופה (סוף המאה ה-19). העיירה טולצ'ין בגבול פולניה-אוקראינה. העלילה מתארת הווי השייטעל היהודי ששימש כמרכז החסידות והמונהג בראשותו של האדמור הפוסק ופותר את בעיות היום-יום. במקביל היא מתמקדת בוויכוח בין הזרמים העיקריים בחסידות וזאת באמצעות הקונפליקט הפנים-משפחתי בין האדמור לבנו המרדן שרוצה להיות חלוץ ולעלות לארץ ישראל בעוד אביו האדמור המייצג את החסידות הדוגלת שעד בואו של המשיח יש להישאר בגולה להינשא ולהקים משפחה, ולהקפיד לקיים את מצוות הדת. בהומור יהודי מטובל במעט יידיש מוצגים מצבים שונים עימם מתמודדת הקהילה והמשפחה.
תמונה 4
משרדו של האדמור, האדמור יושב על שולחנו ומעניין בספר תורה ענק. ממולו הגבאי יושב על שולחן אחר, לפתע דפיקה בדלת, הגבאי ניגש ואומר
הגבאי: רבי, אישה אחת לבקש ברכה על זה שנעלמו עקבותיו של בעלה זה מספר חדשים.
האדמור: שהאישה תכניס פתק עם שמה ושם בעלה ושם אמו.
הגבאי מעביר הפתק לרבי, הרבי מעיין בפתק ואומר
האדמור: מסור לאשה שבעלה יחזור בקרוב.
הגבאי: הוא לא יחזור !
האדמור: תמסור לה שהוא יחזור בקרוב.
הגבאי: רבי, הוא לא יחזור !
האדמור: רק רגע!, מי כאן הרבי אני או אתה ? תמסור לה שהוא יחזור בקרוב מאד !
הגבאי: רבי, אתה ראית את הפתק אבל אני ראיתי את האישה.
האדמור: שמעתתתת
הגבאי ניגש לדלת מתעכב מעט חוזר ואומר
הגבאי: הוי ריבונו של עולם, מדוע יהודים חרדים הם דו-פרצופיים?
האדמור: זה ברור לגמרי. יש להם פרצוף אחד לחלב ופרצוף נוסף לבשר. נו תכניס את הבא בתור
נשמעות צעקות מכיוון הדלת מה קורה שם?
הגבאי: הגיע יהודי חרדי לבקש תרומות
האדמור: תגיד לו תרומות רק בין אחת עשרה לאחת
הגבאי: רבי, הוא אומר שהוא גיסו של אלוהים.
האדמור: גיסו של אלוהים הא! שויין תכניס אותו נכנס החסיד1 אמור נא לי הכיצד נהיית גיסו של אלוהים?'
החסיד1: בלובלין היו שתי אחיות פולניות. אחת אני לקחתי , את השנייה - לקח אלוהים...!
האדמור: שמח בחלקך כי שפר עליך גורלך.
החסיד1: אם כך התיתן לי תרומה כגמ"ח.
האדמור: הרי אני לא מכיר אותך וכי למה שאתן?.
החסיד1: מעניין!, כאן בטולצ'ין לא נותנים לי כי לא מכירים אותי, ובלובלין לא נותנים לי כי דווקא כן מכירים אותי
האדמור: מה לך כי תלין על גורלך, הלוא חי ונושם אתה, זכור יהודי רק הבריאות.
החסיד1: רבי לא על גורלי מלין אני
האדמור: אם כך ודאי על מישהו ממשפחתך.
החסיד1: כן רבי משפחה קרובה!, אל תשאל, התוכי המדבר שלי מת.
הגבאי: מזקנה?.
החסיד1: לא, מתסכול. מאז שהתחתנתי הוא לא הצליח להגיד מילה.
האדמור: ודאי נישאת לפולניה
החסיד1: רבי, אלו הם נישואיי השניים, גם הראשונה הייתה פולנייה.
האדמור: רואה אני אכן שלא שפר עליך גורלך. ואיך השנייה?
החסיד1: החבר הכי טוב שלי, לולק, ברח עם איתה
הגבאי: והוא עדיין החבר הכי טוב שלך?
החסיד1: כבר לא. הוא החזיר אותה.
האדמור: קח תרומה, ויהי בעזרך האל!
הגבאי מלווה את חסיד1 החוצה ונכנס חסיד2 יהודי עשיר
האדמור: מניין יהודי.
החסיד2: ממוסקבה
האדמור: ומה רצונו.
החסיד2: כמה יעלה לי לשאול שלש שאלות?
האדמור: 3000 דולר בלבד.
החסיד2: 3000 דולר!!!??? זה לא נראה לך יקר?
האדמור: לא, זה לא יקר, ומה השאלה השלישית
החסיד2:. מה עלי לעשות אם אינני רוצה לעשות עוד ילדים.
האדמור: מקלחת קרה.
החסיד2:. לפני או אחרי?
האדמור: במקום!..., יודע אתה זו פעם ראשונה שבא אליי יהודי עשיר ממוסקבה
החסיד2:. במחירים האלה זו גם הפעם האחרונה
הגבאי מלווה את חסיד2 החוצה וחוזר עם השדכן
הגבאי: רבי, השדכן מנחם מנדעל כאן
האדמור: שולם עליכם רייב מנחם מנדעל
מנחם מנדעל: רבנו אדוננו באתי בעניין הבן, עם שקיעת החמה נשימה פעמנו אני ומשפחתך ונלך לבקר את משפחתה של פיגלה-ברכה הכלה החסודה. נתתי לאביה את מילתי לגמירת השידוך.
האדמור: מזל וברוכה. אמור לי מנחם מנדעל מהו שכר טרחתך
מנחם מנדעל: כשווי שם הכלה בגימטריה
האדמור: פייגלה-ברכה,. חבל שלא קוראים אותה חנה-לאה
מנחם מנדעל: ולא רק זאת, אלא יקיים גם משאלתי
האדמור: פתח פיך ויאירו דבריך, שומעים רעש האדמור פונה לגבאי לך תבדוק מה קרה
מנחם מנדעל: זוכר כבודו עת סייעתי לבת אחותו חיה-פרומה למצוא כלה
האדמור: אם אני זוכר!, רואה אני שלא תיתן לי לשכוח
מנחם מנדעל: אז הבטחת לתת לי עזרה מחוכמתך כפי שאצטרך אם רק אתפלל תפילת הגשם. והאל ישמע תפילתי. והנה אכן אתמול ירד גשם סימן הוא שהאל שומע תפילתם של אנשים כמוני.
האדמור: רק זכור שבגלל אנשים כמוך הגיע גם המבול
מנחם מנדעל: עכשיו הראה נא לי שעומד אתה במילתך ותקיים את מה שאבקש ממך. משאלה אחת לי לקיים רצון אבי. אבי על ערש דווי, הייתי רוצה שעשרה אדמורים גדולי הדור יבואו לכאן לטולצ'ין להלוויתו ויעמדו לו למניין ביום פטירתו
האדמור: צוחק: זה בלתי אפשרי. תחשוב על האופרציה של מבצע כזה. איך הם יגיעו? איך נשכנע אותם לבוא להלוויתו של פשוט עם... הבקשה שלך מאוד חומרית קח עוד קצת זמן ותחשוב על משאלה אחרת". חושב
מנחם מנדעל: "בקשה אחרת לי, אני נשוי כל כך הרבה שנים וכל השנים האלה אישתי והשוויגער שלי אמרו לי שלא איכפת לי משום דבר חוץ מעצמי ושאני חסר רגישות. הבקשה שלי היא להבין אותן להבין נשים... אני רוצה לדעת איך לשמח אותן באמת... זאת המשאלה שלי רבי.
האדמור חושב: תגיד מנחם מנדעל, את איזה גדולי הדור אתה רוצה בהלוויתו של אביך?
הגבאי חוזר מלווה את חסיד3
האדמור: ראו ראו שלחתי פרד וחזר זוג
הגבאי:.טובים השניים מן האחד
החסיד3:.הווו, שולם עליכם מנחם מנדעל
מנחם מנדעל: שולם עליכם לייזר
האדמור: לייזר מביאליסטוק?
החסיד3:.לא! לייזר מישראל
האדמור: ישראלי מארץ ישראל?!
החסיד3:.כן הגעתי במיוחד, והבאתי מתנה עבורך, ברז נותן לו ברז
הגבאי: ווס סי דוס,
האדמור: איך וייס נישט, ברז! ברז מארץ ישראל נכון?! מנפנף בברז
החסיד3:.לא! פשוט כמו כל הישראלים ישנתי לילה אחד במלון בתורכיה
האדמור: וכי למה באת במיוחד?
החסיד3:.אישתי חנה-זלדה ביקרה אצלך לפני שנים עת הייתה היא עקרה ולא היו לנו ילדים. בירכת אותה בבירכת חנה אימו של שמואל, ואמרת לה שתדליק עבודה נר בקברו של הגאון מוילנה.
האדמור: נו ויש לך ילדים?
החסיד3:.תריסר שיהיו בריאים
האדמור: ובאת במיוחד מארץ ישראל כדי לבשר לי הדבר
החסיד3:.לא! כדי לכבות את הנר
האדמור: מנחם מנדעל! הגם יהודי זה הוא שידוך יוצא כפיך
מנחם מנדעל: כן, זיווג משמים, לא רואים
האדמור: לייזר! חזור לאישתך ואלוקים ייתן לך כגמולך
החסיד3:.רבי עכשיו אני כבר לא יכול,
האדמור: וכי למה ומדוע?!
החסיד3:התאהבתי באישה צעירה ואני לא יודע מה לעשות
האדמור: מה הבעיה, תתגרש מאשתך.
החסיד3: אני לא יכול!,",אני אוהב אותה
האדמור: אז תעזוב את הצעירה
החסיד3: לא יכול גם אותה אני אוהב
האדמור: אז תתנצר
החסיד3: להתנצר?, למה?
האדמור: כי אז תבלבל את המוח לכומר, ולא לי
תמונה 5
הרחוב הראשי של העיירה, השדכן, האדמור, האישה והבן הולכים לחנותו של אבי הכלה.
האישה: רייב מנחם, היכן היא חנותו של רייב זליג
מנחם מנדעל: עוד מעט קט ונגיע
הבן: אבא! אולי נשוב, הלוא אין ברצוני להתחתן.
האדמור: אי אפשר, כבר נתתי את מילתי, ומילה של אדמור אין שוברים אפילו לא בכוחו ריבונו של עולם, פרט לך יקירתי.
האישה: האיש מחכה, אין זה נאה
פתאום עוברת לפניהם חתיכה במיני,
האדמור: ראית בן זה נאה
הבן: ראה ראיתי. מנחם מנדעל, אולי היית משדך לי נאה וחסודה כזו.
האישה: השיקסע
האדמור: נכון, אבל למען רגע אחד של נחת ...
האישה: רייב מוישה, היא הייתה שווה את זה?
האדמור: את מה?
האישה: את הסקנדל שתיכף תקבל ממני! האם בן-רגע שכחת כי נשוי הנך
האדמור: נהפוכהו יקירתי, לרגע אחד נזכרתי שאני נשוי
האישה מתקדמת מעט לפניהם ולפתע פוגש בה הקבצן
הקבצן: גבירתי, נדבה לעיוור
האישה: הכיצד ידעת כי אישה אני אם עיוור אתה
הקבצן: אם כך, תני נדבה לחירש שאינו שומע
האישה: חכה חכה, אתה כבר תשמע אצלי
הקבצן: אבל גבירתי, לא אכלתי כבר כמה ימים
האישה: הלוואי והיה לי כוח רצון כמו שיש לך, כבר הייתי רזה מזמן.
הקבצן: ובכל זאת
האישה: רואה אני כי כוחך במותניך, אם כך בוא נברר מי מאתנו יותר חכם. נשאל אחד את השני שאלות, ומי שלא ידע את התשובה יחויב לשלם לשני 10 קופקות.
הקבצן: שמעי אני קבצן בן קבצן, אין ברשותי לתת לך 10 קופקות.
האישה:.אם כך אעשה עמך חסד, אם לא אדע לענות לשאלתך אשלם לך 10 קופקות, ואם אתה לא תדע תשלם לי רק קופקה אחת.
הקבצן: טוב, אני מתחיל, מה זה עם עשר עיניים, שבע כנפיים, וארבע זנבות?
האישה חושבת:.לא יודעת, מה התשובה?
הקבצן: ראשית, תביאי את ה-10 קופקות
האישה משלמת:.נו, מה התשובה?
הקבצן: לא יודע, קחי קופקה אחת.
מגיע מנחם מנדעל מנחם מנדעל: שולם עליכם רייב זלמן
הקבצן: שולם עליכם מנחם מנדעל פושט שני ידיים
מנחם מנדעל: רייב זלמן, מה זה ולמה התחלת לפשוט את שני הידיים
הקבצן: פשוט מאוד, ראיתי שזה ביזנעס טוב, החלטתי לפתוח עוד סניף
פתאום עובר לפניהם חסיד עם שני אבטיחים ביד,
החסיד4: שולם עליכם רייב משה
האדמור: שולם עליכם רייב שמערל, לא ראיתיך זמן רב, אתה נראה נפלא היום
החסיד4: חבל שאינני יכול להשיב לך אותו הדבר
האדמור: מה יש אתה לא יודע לשקר כמוני?!, אמור רייב שמרעל מתי הגעת לטולצ'ין?
החסיד4: אתמול עם הנץ החמה
הבן: והיכן לן יהודי?
החסיד4: בביתו של המלמד רייב לייזר
האדמור: ואיך ישן יהודי?
החסיד4: ישנתי לא רע, אבל מצאתי פשפש אחד מת במיטה שלי
האדמור: שטויות פשפש אחד מת זה כלום, שום דבר!
החסיד4: אתה צודק, אבל היית צריך לראות איזה לוויה ענקית עשו לו החברים שלו.
האישה: שמעתי שאישתך נפטרה
החסיד4: מה פתאום נפטרה! אשתי מתה, אני נפטרתי.
האדמור: אם כך, מה זה הולך עם שני אבטיחים
החסיד4: השוויגער שלי אמרה לי שבשביל אבטיח אחד היא מוכנה לתת חצי מהחיים שלה אז שיהיה שניים
האדמור: ופרט לכך, מה שלומך
החסיד4: עכשיו יותר טוב, היו צרות ועכשיו קצת נחת
האדמור: מה פירוש צרות, עם אשתך המנוחה?
החסיד4: אכן גם, ועכשיו משהלכה יש קצת יותר נחת, אבל התכוונתי צרות מהבן. משכב זכר
האישה: משכב זכר!!! מה זה?
החסיד4: גיליתי שהבן שלי הוא הומו
האישה: אה! אז תגיד הומו
האדמור: תועבה, רחמנא לצילן
האישה: אז איפה הנחת?
החסיד4: הוא התחיל לצאת עם דוקטור!,
האדמור: א ברוך!
החסיד4: ניין א לוך!, יודע אתה טוב שנפגשנו
האדמור: וכי למה?
החסיד4: שאלה לי אליך, האם ניתן לקבור את חמותי...
האדמור: אבל חיה היא וטרם החליט על כך ריבונו של עולם, היכן היא גרה
החסיד4: כיום מול בית הקברות
האדמור: ורצונך
החסיד4:, כי תעבור לגור מול הבית
האדמור: לא נאה ולא יאה
החסיד4: אך עדיין, האם לכשישמע קולי ויקיים ניתן יהיה לקבור את חמותי על הבטן ולא על הגב כמו כולם
האדמור: אין זה מקובל, ומדוע תרצה שהיא תיקבר על הבטן
החסיד4: כשיגיע המשיח נזכה אם ירצה השם כולנו לתחיית המתים וכולם יצאו מהקבר הרי כל אחד בשוכבו על הגב יחפור למעלה ויצא, אני רוצה שהיא תחפור למטה יותר שלא תוכל לצאת...
האישה: רייב משה, נחישה פעמינו פן נאחר. מסתכלת בשעון השעון שלי התקלקל
החסיד4: נו טוב רייב משה, רואה אני כי עסוק אתה. היו שלום
האדמור: הייה שלום שמערל
הבן: שלום שמערל
מנחם מנדעל: הנה חנותו של אבי הכלה
בחלון הראווה של החנות רואים שני שעונים גדולים ועתיקים, בפתח החנות
האישה: רייב מוישה, ראה אבי הכלה שען אולי יוכל לתקן את השעון
נכנסים
מנחם מנדעל: שולם עליכם רייב ינקעל, כשם שקבענו הבאתי את הורי החתן, והחתן
אבי הכלה: ברוכים הבאים, הכנסו, הכנסו
האדמור: ברוכים הנמצאים
האישה: שולם עליכם
אבי הכלה: עליכם שולם
מנחם מנדעל: וזה החתן
הבן: שלום
אבי הכלה: שולם, התלמיד חוכם, לומד?
הבן: כן
אבי הכלה: ומה תעשה שתהיה גדול כמו אבא
הבן: קודם כל דיאטה
אבי הכלה: ולמה רוצה אתה להיות נשוי
הבן: ההורים לוחצים
האישה: אל תבלבל המוח, זכור כי גברים נשואים חיים יותר מגברים לא נשואים
האדמור: זה נכון, רק שגברים נשואים מוכנים הרבה יותר למות.
האישה: כן חוכם!, רייב יענקל תגיד לו משהו על אשתך, שילמד
אבי הכלה: מה יש לומר, אשתי ממש מלאך
האדמור: יש לך מזל, שלי עדיין בחיים, נא תראה!.
האישה: שתוק כבר
האדמור: אתה יודע רייב יענקל למה הכי טוב זה רופאת שיניים, זאת האישה היחידה שאומרת לך תפתח את הפה ולא תשתוק כבר.
האישה: רייב יענקל, אל תשים לב אליו. רייב יענקל!, ראיתי שעונים בחלון, אולי תוכל גם לתקן את השעון שלי
אבי הכלה: סליחה עמך, אבל אנוכי מוהל ולא שען
האישה: אז למה מניח שעונים בחלון חנותו
אבי הכלה: וכי מה בדיוק רצית שאניח שם
מנחם מנדעל: רייב ינקעל, הכלה החסודה בביתה
אבי הכלה: כן
מנחם מנדעל: אולי ישלח אותה עם דבר מה לכבדנו, ויוכל החתן להביט בזוהר פניה
אבי הכלה: טוב, ימתינו במעט ואגש להכינה נכנס לקרוא לה
האדמור: מבייש אתה אותי בדבריך.
הבן: הלוא אמרתי לך אין אני רוצה להתחתן.
האישה: וכי למה באת, הלוא אין דבר העומד בפני הרצון
הבן: נכון, אין דבר העומד בפני הרצון שלך, נכון אבא!. רצוני כעת הוא לחזור ועלות לארץ ישראל
האישה: הלוא נאמר ארץ ישראל נקנית בייסורים.
האדמור: ואישה כבר תדאג לך לייסורים, נכון שו'רה-ביילה. יודע אתה בני מה המאכל הכי מסוכן הגורם להכי הרבה יגון וסבל, במשך השנים לאחר אכילתו?
הבן: לא מהו?
האדמור: עוגת חתונה!
האישה: אל תשית לבך אליו
האדמור: בן צודקת היא! זכור את מקרה שאול המלך שהלך לחפש אתונות ומצא מלוכה
הבן: אבא! אצלך רואים כבר שמצאת מלוכה, נכון אמא?!, ועכשיו אתה רק מחפש איזה חמור שיקנה את זה
מנחם מנדעל: אבי הכלה איש עשיר הוא, ודאי ידאג לכם לנדוניה מכובדת
הבן: גם אבי שורה הפרוטה בכיסיו. יוכל אף הוא לשלם עבור חתונתי. אבא! כמה עולה להתחתן
האדמור: לא יודע! עד היום אני משלם.
הבן: שתדע לך, אבא של בת-שבע-אסתר
האדמור: מי זאת בת-שבע -אסתר.
הבן: נערה שהכרתי מארץ ישראל!
האדמור: בת-שבע, אה!, את הבנת את שורה'-ביילה הבן שלך אוהב קטינות
האישה: נו מה אתה מתפלא, הרי התפוח לא נופל רחוק מהעץ
הבן: למה את מתכוונת?
האישה: שגם אבא שלך מעדיף אותן בנות שבע
הבן: אם כבר הזכרת את אבא, אז אבא שלה תמיד אומר שעדיף לתת במקום לקבל
האישה: איזה איש נחמד, מה הוא עושה
הבן: הוא מתאגרף
האדמור לוחש למחם מנדעל, לפתע נכנסת הכלה1 עם כיבוד, מסדרת על השולחן
האדמור לוחש למנחם מנדעל: נראה לי שהיא קצת מבוגרת ובכלל לא יפה
מנחם מנדעל: אתה לא חייב ללחוש ולירוק לי באוזן, היא לגמרי חרשת.
האישה: חירשת?!
האדמור: מה את צועקת, היא חירשת אני לא!.
מנחם מנדעל: היא גם קצת קצת פוזלת
הבן: לא מפריע לי
מנחם מנדעל: היא גם צולעת אבל רק על רגל אחת
הבן: נו, גם זה לא אכפת לי
מנחם מנדעל: והיא גם לא שומעת טוב
הבן: גם זה לא משנה לי
האישה מתפרצת עליו: מה זה לא אכפת לך כלום?!!!
הבן: למה שיהיה איכפת לי, שיהיה איכפת למי שייקח אותה...
האדמור: למה אתה מתכוון?
הבן: מוציא תמונה ונותן לאדמור: לזה!, נא תראה, בת-שבע -אסתר
האדמור: בלונדינית אה!
האישה חוטפת לאדמור את התמונה: יש פה שלוש נערות, וכולן בלונדיניות.
הבן: נראה אם תדעי מי זאת בת-שבע -אסתר
האישה מצביעה על התמונה: זאת היא
הבן: צודקת את!, איך ידעת?
האישה: מהרגע הראשון לא סבלתי אותה
האדמור: הוי שוויגער שלי
הבן: שוויגר?!
האדמור: נו מה אתה מתפלא, הרי התפוח לא נופל רחוק מהעץ
הבן: אני החלטתי, אני חוזר לארץ ישראל להתחתן עם בת-שבע -אסתר
האישה: ומה עם ברכה-פייגה
הבן: ברכה לבטלה
האדמור: לא היה ולא יהיה. מביט למטה הוי ריבונו של עולם
האישה: הוא לא פה, הוא שם מצביעה למעלה
האדמור: ריבונו של עולם, מה אומר לרייב יענקל, כיצד אראה את פניי בשטייטל אחרי הנ"ל
האישה: אה ברוך! כאשר אבדנו אבדנו
האדמור כועס: זכור שאם תצא עכשיו מכאן, לא תשוב לביתי עוד לעולם, יען כי השבת פניי ריקם.
הבן: היו שלום,
האישה: רק רגע ישרואל. מוישה!, בנך הוא
האדמור: שקט אישה, אין לי כבר בן, ברוך דיין אמת!
