|
והנה עסקנו די הצורך בגברים שהיו מנת חלקה של ספרית נווה חמודותיים כגון איש הבקבוקים ורוטשילד הקמצן. ועתה נעבור למחלקת הנשים הצבעוניות המכסות פניהן ברדיד או בפוך או בפיקה ובאות לספריה על מנת לשבר רעבונן לספרים או שמא אולי לבן זוג לריקודים או לכוס קפה על הבוקר.
והנה הייתה אחת ושמה אלגרה נחמד. אך היא הייתה אישיות המנוגדת לשמה . מפני שנחמד בלשון בני ישראל הוא נחמד והתכונה הזו הייתה רחוקה ממנה כרחוק מזרח ממערב, כרחוק סין מאנגליה וכרחוק רגע מדודלי וכרחוק מחלף ההלכה מגינות סחרוב.
הכינוי נחמץ היה יותר ראוי לה.
ואותה ריבה הייתה רזה כמו מקל ארטיק לוקס מרוב תסכול שהוצא על רעבון לב וגם שקופה כג'לי פיש- משמע מדוזה והייתה חמוצת פנים כאריסטדמיס מלכת יוון עליה השלום והייתה חמוצה כלימון שנקטף בשעתו מעץ הלימונים של גברת צ'רנוכה וכחלב חמוץ שהפך לגבינה, אלא שלא כמו אותה גבינה טעימה ונעימה הייתה הלה מלאת מרירות כשוקולד מריר או כלענה הצומחת במעזבות ובינות הדרכים המובילות בין צרעה ואשתאול. ואשר צמחים רבים צומחים בה כמו עץ החרוב ועץ האורן ועץ כליל החורש. ובכל זאת נעזוב השיעור הגיאוגרפי הנ"ז ונשוב על עקבינו בסיבוב פרסה כי אצה לנו הדרך להגיע אל ספרית נווה חמודותיים אל המשך מעלליה של הגברת אלגרה נחמד הנחמצת, המנחוסה והמבעוסה.
והנה ביקשה מהספרנית ציפקה ספר בשם "עלילות עקביא" וציפקה אמרה שהספר איננו ואילו הנחמצת העיזה פניה וציעקה: "מה זה! אנ ירוצה את הספר עכשיו! אני יודעת שהוא נמצא מאחורי הדלפק בתוך הארון!"
והנה מיד עמדה לגשת על מנת לפתוח את הארון וציפקה נרתעה מרוב בהלה מהסתעורתה של רוח טורנדו טורדנית זו. אבל בדקה התשעים אמרה לה: "תעשי הזמנה ונשיג לך את הספר!"
"טוב, אני אעשה!" אמרה זו הנחמצת
"זה יעלה לך שלושה שקלים!" הפטירה ציפקה וידיה רעדו מחמת הצונאמי שעמד להגיע
אבל בניגוד לחששה לא הגיע צונאמי ואלגרה הוציאה מתיקה ארנק חדש לחלוטין ושלתה משם שלושים מטבעות של עשר אגורות כל אחת. עשתה שלושה מגדלי מטבעות ונתנה לה:
"ושלא תעיזי לעכב את הספר! את שומעת אותי!" כך צרחה עד שכל הקומה רעדה כעלה נידף.
ובינתיים השתרך לו תור כאורך הגלות, ואיזו גלות? אולי גלות בבל אולי גלות ישמעאל אבל כאן הייתה גלות נחמץ אשר חשבה כי מגיע לה יחס מועדף.
"בסדר גבירתי!" ענתה ציפקה
"לא, זה לא בסדר! לפני חמש שנים הזמנתי ספר והוא הגיע אחרי ארבע שנים!"
ואחד מן העומדים בתור, יהודי עבדקן כבן שישים, נצטווח ונתן דעתו בגברת אלגרה:
"כולם עומדים בשקט ומקבלים שירות. רק לך יש בעיות ומענות וטרדות!"
"אני גברת אלגרה נחמד, דור שישי בירושלים! ממשפחה סמך טת! אני אקבל את מלוא השירות!" אמרה והלכה לה כשהיא מבטיחה לבוא מחר ולקחת את ההזמנה ומאיימת שאם לא "אני אפנה למנהלת דסמונדה!".
והנה היה איזשהוא טיפת מזל כמו ששרה הזהבה בן לפני שנולד לה באמת הבן ובסוף התור היה אחד שבהחלט היה לו הספר הקטן והזעיר על "עלילות עקביא" וציפקה שמה אותו בדחילו וברחימו במגירה הימנית בצד שמאל של הדלפק.ושמחה וטובת לב התקשרה לגברת נחמד בכדי לבשר לה הבשורה.
אך היא לא שמה ליבה וברוב טרדות היום עבר העכבר הבוגדני החום עם הכתמים האפורים, מישקין עם בני משפחתו בכדי לשוח בין שורות הספרים וזה היה אחרי צום העכברים של י"ז בטבת לציון יום נפילת העכבר הגיבור שושקין על ידי החתול הצורר נביגדדדמק לפני אלפיים וחמש מאות שנה, ובכל זאת נעזוב ההיסטוריה כי ההוא מישקין ערך סעודה של שבירת הצום עד שכורסם הספר ולא נותר ממנו שריד זולת פירורים.
אבוי ואבוי!!!
ולמחרת באה הנחמצת ודרשה את ספרה וציפקה פתחה המגירה בששון ובשמחה ושלחה ידה ולתדהמתה לא שלתה משם אלא פירורים פירורים. היא הרימה ידה ואמרה בצער:
"מצטערת!"
"מה מצטערת!" צווחה נחמד "את הבטחת ואני שילמתי ממיטב כספי ועכשיו תביאי לי את הספר!"
"איך אביא?"
"אני אומר לך בפשטות. אם תוך חמש דקות אין אצלי את הספר, אני פונה לדסמונדה!"
וישועתה של ציפקה הספרנית באה לה בהפוכה. כי פתאום הופיע לא אחר מאשר רוטשילד הקמצן שהחזיק בידו לא אחר מאשר את העותק השני של "עלילות עקביא" והוא היה באיחור של שנה.
"הו הנה הספר שאת מחפשת!" קראה ציפקה
ורוטשילד מסר את הספר והביט בגברת נחמד ושאל אותה באנגלית מהיכן היא והיא ענתה לו שנולדה בעיר העתיקה והוא אמר שהוא רוכב על אופניו לשם ושאל אותה ברוב עזות המצח שלו ובדברי חלקות אם היא רוצה סיבוב על הרמה שלו. ואותה נחמצת חשבה לשנייה ואמרה באנגלית:
"טוב אני מרשה לך אבל תחזיר אותי הבייתה לפני שבע בערב!"
"אני אקנה לך מיץ שקדים וכרוכית תפוחיםבשוק מחנה יהודה!" אמר
"אבל שזה יהיה דל קלוריות!" ציווחה ואחרי כן חייכה חיוך מאוד נדיר מבין פניה החמוצות כשזיף
הם אחזו ידיים ופסעו אל עבר המעלית של בניין הספריה.
ציפקה הביטה בהם ומשכה בכתפיה ומיד אחרי כן התעשתה כשהיא רצה אל המעלית, מנסה להדביק את רוטשילד שהחזיר את הספר ולא שילם קנס בסך מאה שקלים....
וכך מצאו רוטשילד הקמצן והקשקשן והאדיב ככרוכית פרג ואלגרה נחמד החמוצה והאסרטיבית יתר על המידה זה את זה ורומן חדש שנרקם בינות לכותלי הספריה של נווה חמודותיים.
| 
