יצירות אחרונות
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (2 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
בגיל שבעים נפגשנו (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (5 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (5 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (7 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
שירים
אדם וחווה - אהבה (לסיום הפרק הזה של שירי אהבה)אדם וחווה כתב: כשאלוהים אדם יצר נוכח שיש לו פתיל קצר בקושי ספר הוא עד שלוש אדם כבר עשה לו חור בראש "אני בודד כואב הלב עשה לי מישהי, תתחשב אתן לך כל שתרצה אם הנאה אני מוצא" האל שם לב איך לאדם מתחמים כל כלי הדם לקח לו צלע בתמורה ממנה את חווה ברא ראה אדם היצירה ביקש הצלע חזרה ענה האל "אני מקשיב רוצה אתה, אתה תשיב" כעס אדם "רוצה אני ולא יכול צלעי תקועה אחרי הטחול" "עזוב אותי" האל אומר "את כל כוחי אתה גומר" תשיב הצלע לחווה במקום אליי, ללבבה. ועת תפגוש אותה ב-גן צלעך תבלוט מהאגן" חלפו שנים, כ-רבבה עוד אדם רודף אחר חווה רואה אותה, מיד בולט כי את צלעו רוצה לתת אך לא מצליח להחזיר כי מתנהג הוא כמו חזיר במקום מכוון אל לבבה רק לבין רגליה של חווה וגם חווה קצת אשמה שהיא שומרת על שממה צריך האל עושה עוד נס כדי שם הצלע תיכנס וכשסוף כל סוף היא מוכנה לקבל הצלע מתנה היא לא משחררת את השי עד היא גומרת, אללי
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |