יצירות אחרונות
עוד מעט מלחמה (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/06/2024 20:24
הָאֲסַפְסוּף בִּפְנֵי מֹשֶׁה/ מאת: אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -21/06/2024 18:21
יציר דמיון (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -21/06/2024 18:18
אישה מבוגרת וילדה (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/06/2024 17:47
שיר נאיבי על אהבה (3 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -21/06/2024 16:52
מנגינה רגישה (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/06/2024 14:12
זוֹכֶרֶת אֶת הָאִשָּׁה הַקְּטַנָּה ... (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/06/2024 11:50
אָדָם לְאָדָם זְאֵב אוֹ אָדָם?🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/06/2024 07:16
שירים
ההרצאה האחרונה
ישנם רגעי חסד נדירים
בם הנך פוגש יחידי סגולה,
הוא נמנה על אלה. כשהתבקש לשאת הרצאה אחרונה לא היה צריך לדמיין מותו הקרב- תפיסת עולמו האופטימית מעוררת השתאות ידע שזמנו אבוד, שהסרטן לופתו בצבתות המוות, חש שמשפחתו אוצר שיש לנצור בים זכרונותיו ולהגן עליה עד יומו האחרון. ראיית עולמו המיוחדת פרץ האופטימיות הנפלא הילדותי של מרצה מחונן הקסים כל שומעיו וקוראיו בתבל. חש שעליו להתמודד עם יגונו ויגון אוהביו בדרך אחרת בחר לא לדבר על על אבן הפרידה המונחת על ליבו כגולל, בחר באומץ להציג חייו, חלומותיו מטרותיו שליווהו מילדות, את האחזותו העקשת בם את הגשמתם במניין שנותיו. סמל ומופת לאדם באשר ילך- גם אנשים נדירים מתים לעיתים אך חלומות רבי מעוף לעולם קיימים, רק את שק הזכרונות לקח עימו לשם והם שנותרו למשפחתו האוהבת שלמדה ממנו - "שגם אריה פצוע רוצה לשאוג", וחלומות אי אפשר לקחת מאדם , גם לא את התקווה. שובל זכרונות מאדם ואב מיוחד ילווה את ילדיו הרכים לנצח ולאורו ילכו ויצעדו בנתיבם. 27.7.08 [נכתב כהצדעה לזכר פרופ' רנדי פאוש,מדען למדעי המחשב מאוניברסיטת קרנגי-מלון, שנפטר אתמול מסרטן בלבלב ,והוא בן 47. ספרו המדהים "ההרצאה האחרונה" סמל ומופת לנצחון הרוח האנושית]
![]() תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |