סרט פרטי של כולם

יש לי סרט משלי,

קצת כבד, מעט היתולי.

ניצבים עומדים בתור,

לשחק בו בשבילי.

העלילה שבתסריט,

מספרת על עצמי...

אבל אני, עוד פריט,

כמו כולם, כזה עממי.

לפעמים מעט בנדיט...

לפעמים כזה, סתמי.

עכשיו, הסרט הוא כללי,

הרבה כבד, טיפה היתולי.

אדום הפך שחור,

נואש הפך פלילי.

העלילה שבתסריט,

מפצה על השלילי...

סיפור יומו של פליט,

שחיי במחסה לילי.

חשכת יומו מבליט...

בתוך צינור גלילי.

זהו סרט פרטי, של הכלל,  

ניצבים בו כולם.

לרבות זכותם שנשלל...

של באי שאר העולם.