פוסטים

שורה אני שורה אתה

כל אחד נוצר איתו סוד המתכסה לעתים באוושת עלי השלכת של החיים, ודי לו במשב רוח קליל כדי שיחשוף הכול באחת.
 
המשך יבוא, והוא ייכתב על ידיכם.
 
ולהלן היצירה שלכם:
כל אחד נוצר איתו סוד המתכסה לעתים באוושת עלי השלכת של החיים, ודי לו במשב רוח קליל כדי שיחשוף הכול באחת.
והסוד כטבעו כלוא בינות חדרי הלב כאסיר מרצון,יש והוא יחכה לקציבת עונשו מחדש,בשל התיישנותו מחד, וכמיהה לפומביות ,להקלת המצפון מאידך.
לפעמים אדם נזהר בנרות שלא לאבדו, שמה יפרוש רגליים וינדוד מעבר לגבולות הסוד. ואז יגלה לכולם את האני האמיתי והפרצוף האחר.
ולפעמים כבד הסוד מנשוא. מעיק על נשמת בוראו. אוזק אותה ומונע ממנה לרחף ולגדול. לצמוח ולפרוץ גבולות. אז הסוד הופך לסוהר קשוח הרודה באדם בגלסי הגלוי.
ולעיתים,אור הזרקור עושה את עבודת משב הרוח הקליל..(זה לא סוד).
ובכן רבותי וגבירותי היקרים מעשה שהיה כך היה..
לעיתים קרובות אנו רואים זוגות חברים או שכנים שכלפי חוץ הם מפזרים חיוכים לכל עבר - אך את האמת לאמיתה מה קורה בתוך הבית אף אחד לא ידע - וגם זוגות שמתגרשים בחוץ ממשיכים לחייך כאילו כל העולם ורוד
הסוד מטרתו להיחשף בעין המתבונן. ובגימטריה סוד = ע. והאמת שהסוד הכי גדול הוא איך לחיות ללא סודות
מה הסוד הגדול של החיים הטובים ? לחיות,,,
את כל סודותיו נושא אדם בדומימדיות של הצל המלווה אותו..
לי יש איזה פאדיחה או שתיים.. סודות אין לי. (:
לכל אחד יש פאדיחות, אז מה? מי שלא עושה לא טועה אבל גם לא מגיע, ואז כל מה שנותר לו הוא לשמור על הסוד הנ"ל שלא יגלו אותו
כל זאת חשב הארלי בדרכו, הוא נעצר רק כשהגיע אל הבית הזה, ועמד מולו כפוף מכובד משאו הנפשי, ועתה מול הבית הזה הנראה עגמומי, כמו מחשבותיו, הוא עומד לגלות
ואז ידע האחד סערת הנרצע, עירום ועריה יתמודד בסתו, חורף יקפאו, אך עלוות האביב תלבלבו, כי סוד חדש באמתחתו...
הסוד שיחשף, יגלה טפח ויסתיר טפחיים,ורב הנסתר בו על הגלוי באמת,
והסוד יתעופף לו ברוח עד שימצא מקום לנוח באור הנכון שבקצה החיים שם יחשפו הגוף והנפש
ולאחר ילמד מה נתן גילוי סודו ואולי היה עליו לאחוז בחוזקה את עלעליו בלתצליח הרוח הקלילה לחשפם
ואם לא עמד ליבו בתלאות שהביא סודו,יפנה אל האל ויבוא פתרונו.
ויפנה אל האל וישאל ויאמר האל :
(ויאמר האל)קום עצל ממרבצך ונבור בעלי השלכת כי שם נחבא גורלך המסתתר מפניך.
{המסתתר מפניך} ותכה הרוח באמירים ועלים נשרו אל פי הארץ ומתוכם עלה הד הגורל הקורא ותר נפש לשכון בה...... 

תגובות