סיפורים

השב"חניק - מערכון אקטואלי (חלק תכנית שהוצגה בחו"ל)

 

 

 

השבחניק (מערכון)

השוהה הבלתי חוקי

 

(לפי השיר "הדואר בא היום")

הטרנספורט בא היום, עקף את המחסום, לי אין מסמך חוקי כל-כך חסר לו בול,

יש סגר בג'נין, הבוס את זה מבין, בשביל צדדי אוסף אותי עושים טיול,

הטרנספורט ממהר, עוקף מחסום אחר

רק נכנס, בשביל תפרנס סלאם שלום

 

 

אהלן, אני איסמי פתחי ראזה, אבל בכפר קוראים לי הפתח מעזה, למה? כי אני שבחניק, כלומר עובד בשב"ח. אתם לא יודעים מה זה שב"ח, זה ראשי תיבות של שהיד בלתי חוקי. מה לעשות, ככה זה כשאתה גר ליד עזה וחי בג'נין, גם אצל הפלשתינאים אני שוהה בלתי חוקי.

אני עובד בישראל, במפעל, כן עבודה עברית. מה אני עושה כאן עכשיו, מחכה להסעה. אנחנו גרים בכפר חבאללה. לא שמעתם על חבאללה?, בכל העולם מכירים את הלבנים שלנו, "לבנת חבלה". הכפר שלנו מפורסם מאז שקלינטון ביקר אצלנו עם ערפאת וסוהא. אני הייתי אז עובד במשטרה הפלשתינאית, נפגשנו עם שוטרים אמריקאים ושוטרים ישראליים. אחד השוטרים האמריקאים אמר "אצלנו מאתרים מכוניות גנובות תוך 24 שע'", הישראלי השוויץ "אצלנו תוך 4 שע'", ואני אמרתי "אצלנו הפלשתינאים יודעים על המכונית 24 שע' לפני שהיא נגנבה".

כשהם באו, שמו אותם על במה לצילום קבוצתי, והצלם צעק "READY", אבל אז סוהא ירדה. כשקלינטון הגיע הוא חילק לכל תושבי הכפר כרטיסי ביקור בערבית. לגברים היה כתוב "ביל קלינטון נשיא אר"הב" ולנשים "ביל קלינטון נסי ותהני". בכפר הוא גם נפגש עם ראש המועצה חכים מישראל, ועם ראש השבאב מהכפר נביל שעת. אתם יודעים מה משותף לשבאב, קלינטון, חכים מישראל, ונביל, שהשבאב בא לקלינטון ואמר לו אם אתה לא דופק כמה ח"כים מישראל, אז נא (אצבע משולשת)ביל. דרך אגב, לפני שבועיים היה לראיס ערפאת יום הולדת, אז קלינטון שלח לו מתנה אקטואלית, ת'הספר "אנה קארינAנה". אבל יאסר לא נשאר חייב, שלח לו חזרה קלטת של להקת "מוניקה סקס". ואם כבר מוניקה, אתם יודעים למה לצ'לסי קלינטון אין אחים ואחיות, כי מוניקה בלעה את כולם. דרך אגב, אתם יודעים מה ההבדל בין ביבי לקלינטון, ביבי טוב ליהודים, וקלינטון טוב ליהודיות.

וולאק תכף יגיע הבוס, יאסוף את כל הג'מעה וייקח אותנו חזרה הביתה לכפר. לבוס שלי קוראים גדי אבל הג'מעה קוראים לו גנדי כי הוא בעד טרנספר. היחידי שאומר ועושה, מעביר את הערבים בטרנספורטר שלו. גדי הסביר לנו את הפילוסופיה שלו, "אתה יודע" הוא שאל אותי "מה ההבדל בין ערבי אחד בים לבין מאה אלף ערבים בים?" ערבי אחד בים זה אסון לאומי מאה אלף, זה פתרון לאומי". פעם אחרת גדי שאל אותי חידה "פרס, שריד וערפאת נוסעים יחד במכונית, פתאום תאונה והם נופלים לתהום, מי ניצל יודע", אני חושב ואומר "לא יודע, נו מי?", "המדינה כמובן". פעם אחרת הוא שואל "תגיד כמה זמן לוקח לאישה ערבייה להוריד את הזבל?", "לא יודע", "תשעה חודשים". כל העובדים במפעל שלו שב"חים, גרים בשכם, טול-כרם וג'נין, ככה זה גדי אידיאולוג, בעד המתיישבים ביש"ע. גדי אמר לנו השבוע שמגדת עתידות אמרה לו "שאבו מאזן ימות באחד החגים היהודיים". שאלתי את גדי "באיזה חג בדיוק?", "מה זה משנה, כשהוא ימות זה יהיה חג ליהודים".

כל יום ראשון גדי בא לאסוף אותנו מהכפר שלנו ליד ג'נין, הוא מחכה להוראה שלנו בואדי שמתחת למחסום. אנחנו מודיעים לו בפלאפון מתי החליפו במחסום משמרת, ומתי נגמר הסיור, ואז הוא מגיע. בזמן האחרון בגלל ריבוי הסגרים קצת קשה להגיע אלינו, אז גדי הגיש בקשת סיוע למפעל במצוקה וקיבל הגדלת החזרי תשלומי הטלפונים והוצאות רכב. אתם יודעים למה פלשתינאים מתאבדים באוטובוסים, כי אין להם כסף לשלם על הנסיעה.

גדי אחלה בוס, יודע שקשה לנו לחזור כל יום הביתה אז הוא דאג לנו למגורים ליד העבודה. סידר לנו מזרונים, שש-בש וטלוויזיה לווין שנוכל לקלוט את קול פלשתין. ביקש שלא נסתובב בערב בקניונים, אתם יודעים עכשיו לא בטוח. בשביל שלא נסתובב מביא לנו מידי פעם שרלילות, יעני בחורות בשביל מזמוזים, מה לעשות האישה רחוקה. והבחורות שלכם מה זה מתות על ערבים, אומרות שמה שאלוהים לא נתן לנו למעלה, נתן לנו חמדולילה למטה. תשמע, לפני שבוע הביא לנו איזה מישהי בת 16, נכנסתי איתה לחדר והיא אומרת "תשמע אני שטוחה, בתולה, ממש כמו תינוקת", אמרתי לה "אל תדאגי גם אצלי כמו תינוק". נו טוב נרגעה, אנחנו מורידים בגדים, ואח"כ תחתונים, היא נבהלת וצועקת "מה זה הדבר הזה, אמרת לי שאצלך כמו תינוק?", "וולאק תרגעי כמו תינוק בדיוק, 3 קילו 300".

יא עלא, שכחתי להגיד לכם איפה אני עובד. למפעל של גדי קוראים חגור-עף והוא נמצא בנתניה. המפעל מפתח חגורות מיוחדות גם לצורכי אופנה וגם לצרכים צבאיים בעיקר ליחידות המסתערבים. מה אני יגיד לך, אצלנו כל חגור עף. המפעל הוא קבלן-משנה של צה"ל בעיקר בשעת חירום. כשיש מבצע של צה"ל גדי משאיר את כל הג'מעה שעות נוספות, ואפילו שולח לנו עבודה הביתה שנרכיב לו את כל החגור. ואצלנו כל הכפר מתגייס לסייע לצה"ל, משקיעים בחפץ לב. לפעמים גדי מצ'פר אותנו ונותן לנו כמה חגורות מתנה. אנחנו מוכרים את החגור באזור בשביל להתפרנס, איך אומרים אצלכם "מהדקים חגורה", גם אצלנו. רק שתדעו, לחגור של גדי יש הרבה ביקוש בשטחים, בעיקר בג'נין אצל המהנדסים. אצלנו בכפר יש שיטה לדעת מה יהיה הבן-אדם כשיגדל, לוקחים אותו וזורקים אותו על הקיר, אם נתפס יהיה טייח, ואם נפל יהיה רצף.

אני עובד עם גדי כבר מעל שנה, מתחילת אינתיפדת אל-אקצה. בהתחלה הייתי פעיל, פעיל זה  ראשי תיבות של פורס עורות יחיד לחגורים, אח"כ התקדמתי למבוקש כלומר מתקן בדים וקשרים עד שגדי מינה אותי לפני כחודש למש"תפ יעני מנהל שיטות תפירה. במסגרת התפקיד אני גם היו"ר האחראי על כל העבודה. הג'מעה הציעו לי להחליף ת'השם לפואד כי גם אצל היהודים יש בעבודה פואד. וולאק, כנראה שגם אצלכם יודעים להעריך מה זאת עבודה ערבית.

ואם כבר אנחנו בענייני יהודים וערבים, מספרים שממשלת ישראל החליטה להקים ועדה שתבדוק איפה כדאי לגור בצד היהודי או בצד הפלשתיני. החליטו לצורך הניסוי לשאול את כל החיות מה הם מעדיפים. הלכו לתרנגולת והיא אמרה אצל הפלשתינאים, כי אצל היהודים צפוף בלול, ויחסי המין מלאכותיים ואילו אצלם אני חופשייה ברחוב ויחסי מין חופשיים עם התרנגול, הלכו לפרה וגם היא אמרה אצל הפלשתינאים, כי אצל היהודים המזון הורמונלי, במנות קצובות, וחרא בכל הרפת, ואצלם עשב מזין וחופשי וחרא גם ברחוב. ככה עברו חיה חיה וכולם בחרו בצד הפלשתינאי, עד שהגיעו לחמור. אמר החמור "אני רק אצל היהודים", "אבל למה" שאלו חברי הוועדה בסקרנות, "כי רק אצל היהודים עשרות כמוני התקדמו ונהיו לשרים"!

טוב ילא אבו-עלא, מ-אסלם לגדי ולהתראות מחר בוואדי.

 

תגובות