נישואים

נישואין

למדנו, לחיות לתוך שתיקות.

לתוך לילות ,עד כלות השחר.

לתוך אמרות, לתוך דמעות.

מתוך כאב וחוסר יכולת,

מתוך שיתוק מתוך תקוות.

למדנו לחיות ,לתוך האפור.

ללא שחור .ללא לובן האור.

בלי צבעי הקשת וריחו של עץ המור,

ללא מילים ללא מזמור,  

המזכירים לך כל יום שחור.

למדנו לא לראות, או להביט.

לשחוק לחמוד או להכאיב.

למדנו שכול וצער, הבאנו הביתה את החזית.

מאין מעגל שכזה ,הנפתח ונסגר מעצמו,

סומים לא מוצא ,.קשים המה, כאבני גזית.

עוברים בדלת הנפתחת מעצמה.

זוחלים לתוך שער ..הנטרק מעצמו.

לקונכית חרסינה בוהקת ושבירה.

לראות את הסוף הדרך או....... את ההתחלה