יצירות אחרונות
קשה לנו עם נעלם אולי תהיה בנאדם (0 תגובות)
משה חזן /הודעות -06/05/2024 11:45
זכרון ליצחק טייס ושכן (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -06/05/2024 10:27
שִׁיק שָׁק🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -06/05/2024 03:28
מבט אל ילדותי בצל הורים ניצולי שואה (4 תגובות)
מרים מעטו /שירים -05/05/2024 22:16
מעשר זיכרון (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -05/05/2024 18:14
הַחַיִּים יָפִים - עפ"י סִרְטוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְטוֹ בָּנִינִי (13 תגובות)
אביה /שירים -05/05/2024 17:38
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (10 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
סיפורים
יכולתי להניח לויכולתי להניח לו, למכחול הדמיוני שלי. להניח להן, למילים שמצטיירות על ידי המכחול הדמיוני שלי. יכולתי להניח לו, לציור הזה, הציור שנוצר על ידי המילים המעורבבות האלה,ולכל צבעי הרגש שמשפריצים כתמים כהים בתוך ליבי והופכים לאחר מכן למילים מסודרות על גבי דף לבן. יכולתי לחייך, ולהסתפק בחיי היום יום של כל אדם שקורא לעצמו נורמלי. למצוא את הבטחון שביציבות המקורקעת מאהבה מציאותית של מישהו כלפי. להרגיש את השמחה באירוע מיוחד עם ורד אדום שמעורר בי בחילה וסלידה מההתיימרות השטחית שלו, לגוע באהבה, ולגרום לי לחייך חיוך שמגיע עד לעיניהים של המלאכים. יכולתי להניח לו, לעצב שלי, לתוגה המלוחה הזו. לסלק מאזור הנשימה שלי את הגעגוע המכווץ הזה. יכולתי להפסיק להרגיש אותו, את אהובי בלילות חשוכים מהתל בי לפתע על גבי קיר לבן. יכולתי להפסיק להסניף אותן, את המנגינות האלה, לנשום לתוכי את המילים המצמררות, והמלודיה החודרת,תוך כדי שעורי הופך לעור ברווז. או שבעצם לעולם לא יכולתי לעשות זאת, להניח את המכחול הדמיוני שלי, את התוגה הנלוות שמעיניה הנוגות אני מוציאה את כל חומרי היצירה שלי. כניראה שלעולם לא אוכל לעשות זאת, להניח לאהובי המהדהד ולחיות ללא כל זכרון מלנכולי יומי. יכולתי להניח לו, למכחול הדמיוני שלי. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |