אַבָּא

אַבָּא

עַפְעַפַּיִם כְּבֵדִים לָאָבוֹת

בְּלִי כּוֹחַ לַחְזֹר

אֶל אָדָם שֶׁהִשְׁאִיר מִשֶּׁלּוֹ

לְזָרִים מַמְתִּינִים,

מֻכְסָפִים.

רוּחַ מְחַשְׁמֶלֶת לְאַבָּא

שֶׁנּוֹסֵעַ לִדְרָכִים רְחוֹקוֹת

רוֹאֶה זְמַנָּם שֶׁל הַמַּיִם,

נוֹשֵׁק נְשָׁמוֹת בְּאָדֹם

וּמַחְלִיד יַלְדוּתִי .

נֶגֶד כָּל אֵלֶּה

וְגֶשֶׁם מַכְסִיף כְּבִישִׁים,

לָמַדְתִּי לְהַקְשִׁיב לַמִּזְרָח

שֶׁמַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹת נְדִירִים

וְשׁוֹלֵחַ פַּסְטֶלִים שֶׁצּוֹבְעִים לְלָבָן