הטריגר
התקף פסיכוטי לא מופיע כי האדם פגוע בנפשו מיסודו. טעות היא לחשוב שאנשים נולדים חולי נפש ובעצם כל חייהם היו כך. פגיעת נפש מופיעה בגלל כל מיני סיבות שונות ומשונות. הסטיגמה גם טוענת כי פגיעת נפש עוברת בתורשה במשפחה. אפשר להגיד שפגיעת נפש מתפרצת אצל האדם כאשר הסיבות לכך שונות. אולי 5% מגורם ההתפרצות נעוץ בכך שהדודה הרחוקה הייתה פגועת נפש או שאולי אבא או אימא היו פגועי נפש, אולם 95% מהגורם להתפרצות הפגיעה יהיו בעיקר סיבות שונות אחרות שלא קשורות כלל וכלל למורשת המשפחה ולתורשה שבה.
הסיבות להתקף הפסיכוטי אצלי אינן חד משמעיות, אך החוט המקשר ביניהם הוא לחץ ומתח ממושכים שפקדו אותי בשנים שקדמו להתקף. הכול החל עוד כשהייתי סטודנט לתואר ראשון בימי הלחץ והמתח הגואים בזמן הלימודים. למדתי במוסד אקדמי עם דרישות גבוהות במיוחד. לא הייתי סטודנט רגיל הלומד מקסימום 6 או 7 קורסים בסמסטר. בתכנית המיוחדת שאני עשיתי, העמיסו עליי 14 ו-15 קורסים שונים בסמסטר. הלחץ נתן את אותותיו עד שלילה אחד גיליתי את האינטרנט. רכשתי מחשב אישי ומגלישה בת שעה בשעות הערב, מצאתי את עצמי מבלה לילות שלמים מול המסך, מגלה את העולם הנפלא הנמצא במדיה הזו. כך חודשים ולאחר מכן גם שנים הייתי מבלה את הלילות מול המסך, מחפש אטרקציות חדשות עד שלעיתים הלילה היחיד בו ישנתי כמו שצריך היה בסוף השבוע. כך במשך כ-3 שנים הייתי מחוסר שינה בצורה קיצונית.
במצב של חוסר שינה קבוע, הגוף מתנהג בתנאי קיצון, זה דומה לתופעת האינסומניה בה האדם מתהלך עייף כל היום עד למצב שהוא מתחיל לחלום בהקיץ.תארו לעצמכם מה אתם מרגישים לאחר לילה אחד ללא שינה. עכשיו דמיינו שכל לילה הוא ללא שינה, כיצד תחושו ?! אין זה עדיין מצב פסיכוטי, אך אם ימשיך בחוסר השינה עוד תקופה נוספת, קיימת האפשרות, כפי שקרה אצלי שיעבור למצב פסיכוטי בהיתקלות הראשונה בטריגר שיפעיל אותו.
החיים המשיכו כך עם חוסר השינה ובמקביל לסיום לימודיי, חיפשתי את האתגר בחיים. אשתי באותם ימים ואני החלטנו לצאת לשליחות בתפקיד מטעם המדינה בחו"ל. ההכשרה לתפקיד הייתה ארוכה ומפרכת (כ- 6 חודשים), אינטנסיבית במיוחד אשר כללה בתוכה אימוני קרב מגע ואימוני ירי וכושר גופני בצד שיעורים פרונטאליים אינטנסיביים. הקורס דרש ממני להגיע לקצה גבול היכולת שלי גם מבחינת הכושר הגופני וגם מבחינה אינטלקטואלית. מכיוון שכך הורגלתי קודם, גם במשך הקורס כמעט ולא ישנתי בלילות, הייתי מעביר את הלילות בזיפזופ בין הערוצים בממיר הכבלים שבחדר בית המלון בו שהיתי לבדי במהלך הקורס ונרדם לעיתים לתנומה קצרה של לא יותר משעה שעתיים לעת בוקר.
הקורס בסופו של דבר נגמר, לא משנות כרגע הסיבות, אך לשליחות לא יצאנו וחזרנו לחיי "השגרה". השגרה המשיכה להיות עמוסה במיוחד, בין היתר מהסיבה שבנינו את ביתנו הקט בצפון הארץ. והלילות בלי שינה המשיכו ופקדו אותי גם כעת. בסך הכול ניתן לומר שלא ישנתי לילה אחד רצוף ובאופן מסודר במשך כ- 3 שנים. השאלה כעת הייתה עד כמה הגוף יכול לשאת.
ההתנגשות בנפשי הייתה כאשר יום אחד, כשנה מתום הקורס בשרות המדינה, נתבקשתי להגיע לשרות מילואים בשטחים. תפקידי במילואים היה מפקד פלוגת שריון ולמילואים אלה קיבלתי תחת פיקודי פלוגה נוספת שהמ"פ שלה היה צריך להתחתן באותם ימים. וכל זה לאחר שהפעם האחרונה ששירתי במילואים בשטחים הייתה לפני השחרור משירות הקבע, כ- 6 שנים קודם לכן. היו אלה ימי אופוריה עם הסכם קאמפ דייויד בפתח בין ברק לעראפת (בחודש יוני שנת 2000). ההתנגשות הזו בין מה שלמדתי בקורס שבמסגרתו היינו אמורים לצאת לשליחות מטעם המדינה כשנה קודם לשירות המילואים ומה שמצאתי בשטח באותם ימים במסגרת תפקידי כמ"פ, הייתה קטלנית. משך שלושה ימים ולילות לא ישנתי מתרוצץ עם צוות החפ"ק שלי בגזרת הפלוגה. הם מתים מעייפות ואילו אני כמו כדור מרץ. במקביל החלו להתפשט במוחי כל מיני מחשבות שונות ומשונות בקשר למצב המדיני והפעילות שלנו בשטחים. לא הבנתי מדוע כולם מדברים על שלום, אנו בשטח בעצם מתכוננים למלחמה ?!. המצב הלך והחמיר עד שבוקר אחד יזם אחד הקצינים שיחה עם הסמג"ד שבהחלטה משותפת ביניהם החליט לפנות אותי לביתי ומשם לבית החולים. הסיפור מתואר באריכות בספרי "פסיכופריחה" שיצא לאור בהוצאת תמוז.
הסיבות להתקף פסיכוטי יכולות שונות ומשונות כגון: אונס שגורם להתפרצות, פלאשבקים כתוצאה משימוש בסמים בעבר או כניסה למצב פסיכוטי כתוצאה משימוש בסמים בהווה. התעללות ממושכת בחיי אדם מסויימים עלולים אף הם לגרום להתפרצות המחלה. מתח ולחץ בחיי הנפגע או לחילופין מתח רגשי ממושך בעקבות פרידה מבן זוג או פטירה של קרוב משפחה. סף הרגישות שונה מאדם לאדם. יש אנשים שלא ישברו גם במצבים קיצוניים ביותר וישנם אנשים שישברו לאחר משברים "קטנים" בחיים. זהו המצב בו נפש האדם שלא מודע ליכולותיו ומגבלותיו בחיים ולא יודע להימנע ממצבי קיצון כמו אלה שתוארו, הנפש אומרת עד כאן והתת מודע משתלט על המודע עד כי האדם לא יודע להבחין בין דמיון למציאות כפי שתואר על ידי בפרק הראשון. הנפש כאילו אומרת "עד כאן, מכאן אני לוקחת שליטה על גופך והתודעה שלך". משבר זה מכונה התקף פסיכוטי או פסיכוזה או בלשון העם "התמוטטות עצבים".
ההתפרצות אצלי החלה כשבועיים מתחילת המילואים, זה היה בעקבות ולאחר האבטחה בשוק בבידיא. כנראה שהטריגר שהופעל כתוצאה מהתנגשות בין שיחות השלום באותם ימים בקאמפ דייויד בין ברק לעראפת, לבין ההכנות למלחמה בשטח. הקונפליקט גרם לי לסיבוכים בחשיבה ובקריסת הנפש. התחלתי לעשות שטויות כאשר במקביל לכך גם לא ישנתי משך כמה לילות למרות שהפעילות הייתה אמנם אינטנסיבית בשטח, אך לא חייבה את הישערותי במצב ערני משך כל שעות היום. ולמרות זאת הייתי כמו כדור מרץ בשעה שיצאתי עם החפ"ק (חובש ונהג בג'יפ) לסיורים. תארו לעצמכם שהמ"פ פועל כאילו לקח כדור אקסטזי בזמן שצוות החפ"ק מת לישון ושאר החיילים לא מבינים מאין המרץ הזה למ"פ שלהם. התחלתי לבקש מהנהג להסתובב בגזרה, עשיתי גם שטויות, כמו למשל הורדתי את הקסדה מהראש ואת השכפ"צ מעליי וביקשתי מהנהג לנסוע אל מחוץ לגזרת הפלוגה כאשר על פניי נסוכת הבעת אופוריה לא ברורה.
המחשבות אצלי התערבבו בין שיחות השלום לבין ההתכוננות למלחמה באמצעות השכפצי"ם הקראמיים שהועמדו הכן במוצב. התחלתי לטלפן לכל החיילים ששהו בביתם בחופשה או אפילו כאלה שכלל לא התגייסו למילואים האלה, וביקשתי מהם להגיע למוצב שלנו בשטחים כי הריי הגיעו ימות המשים ואנחנו הפלוגה האחרונה המיועדת לפנות את השטח והתחיל בתהליך השלום העומד בפתח. בין היתר גם הרמתי טלפון לאשתי הראשונה וביקשתי אף ממנה לבוא ולהצטרף אליי למוצב. בלילה האחרון הרמתי טלפון למבצעים בגדוד וביקשתי לדבר עם הסמג"ד. הייתה זו שעת לילה מאוחרת אמרו לי שכדאי שהסיבה תהייה באמת מוצדקת. לאחר שהוא נעות לענות לי, אמרתי לו במילים אלה "נפל האסימון" וניתקתי את השפופרת. בעצם הבנתי שמדובר בפלוגה שלי שתהיי ראש החץ בתהליך השלום שנחת עלינו והבנתי גם שההתכוננות למלחמה במוצב שגויה מיסודה. בבוקר כבר התייצב במוצב הסמג"ד ששכנע אותי להפקיד בידיו את נשקי והציוד הצבאי שהיו ברשותי. לאחר מכן הוציא אותי עם הג'יפ שלו אל צומת שנקבעה מראש שם חיכה לי רכב אזרחי של המג"ד עם נהגו, שלקח אותי הביתה לחופשה בת כמה ימים. החופשה הזו מהר מאד החליפה פניה לאשפוז בבית החולים לאחר שאשתי הגיעה בבהילות הביתה וראתה את מצבי, הייתי חיוור כמו סיד ומיובש. ומאז הכול היסטוריה.
