שירים

עוקר הרים

 

ככרוון המתרוצץ בלילות אחר לטאות

הוא רץ בעמקיו אחר אהבות.

ואלה החמו בשרו לשעה,

הוו עילה לילדות עשוקה,

היו בו כרוח עיועים

נתנו לו תחושת- רגע של עוקר הרים.

 

וכשעזבו הן אותו לאנחות

חזר טרוט עיניים לאדמתו

אך זו הייתה מבוקעת ומלאה סדקים

ושוב לא קלטהו,

 כלו כל הקיצין.
 10.9.08

תגובות