יומן מלחמה - ההתחלה 1 – 73 (122)
צלצול טלפון העיר את כול הבית ( לא היו אז פלפונים חופשי , היו רק כאילה שבתוך האוטו ואי אפשר היה להוציאם החוצה , אם רצית טלפון נוסף היית הולך אם " בלטה " ומזוודה שהיא הייתה הסוללה והמטען גם יחד ) . הבטתי בשעון ...4 לפנות בוקר של יום שבת
ה – 6 באוקטובר 1973 ... מי לעזאזל מתקשר בשעה כזו...גם שבת גם מוקדם בבוקר וגם..כיפור . הרמתי את השפוף מעבר לקו היה איציק ...הלו פינקי כן עניתי מה עובר עליך ? ארבע לפנות בוקר כיפור ? שמע המשיך אין לי זמן אבל התחזית באימון האחרון שנגמר ב – ג'אבל ליבני נכונה ... וכול ההכנות שלך היו במקום !
אני לא מבין מה אתה אומר אני קוטע אותו...או . קי אז דיברנו בסיום התרגיל על תרחיש מסוים וישאיר אותנו עם התחתונים למטה והזיין בתחת נו...מה זה אומר ? שמע המשיך איציק אני לא יודע מה אתה יכול לעשות אבל טכנית אתה על צוו שמונה תריץ את העניין מהר ככול האפשר בשקט אמתין לך בקסטינה . או קיי עניתי וסגרתי את הטלפון ...בבית קללות של אימי מה זה ...החברים שלך לא יהודים יום כיפור היום , אבי ז"ל , מזמן סיים את תפקידו בשרות מילואים ובשרות הבית ( נהרג ב 70 כולו היה בן 52 במותו ) ... לך תסביר לאמא קריזיונרית כי תפרוץ מלחמה..( גם כיום - היא עדיין חיה קשה להסביר לה משהו היא חושבת שהיא שר הצבא וראש הממשלה ביחד) לא קרה כלום אמא טעות במספר ...אבל זה לא הולך כי..אני עליתי על מדים ( כול הציוד שלי היה בבית ב – קיטבג כמו כול המשוגעים של פעם ) בדקתי ציוד תאום חגור , נשק ( היה לי רובה סער מקוצר – קלצ'ניקוב עוד מההתשה . בדקתי את האקדח כדורים
כמה דריכות ,כוונות וכיוצא בזאת . העמסתי שני תרמילים אם מינימום אפשרי הרוב חומרי קריאה מסרטה פילים ושמתי בצד.
הוצאתי מתחת למיטה את התיק המפורסם שעליו כתוב " בלמ"ס "
ארגנתי לי מסלול נסיעה וישבתי לשתות כוס נס קפה ,, מתוך שאני מהרהר. על גורלנו פונה אל אימי ..תגיד לי מה אתה חושב שאני לא מרגישה ? עוד מאט וינגנו שירים בעברית בלבד...כמו שהיה ב – 67 וב – 56 . אבא אז הזהיר אותי...ברגע שיש ברדיו רק שירים כאילה ללא הפסקה וללא סיבה בכול התחנות סימן שמתחילה מלחמה או שכבר התחילה.. טוב אני לי מה לעשות רק לנסות להסביר לה שזה רק תרגיל כוננות ואחר הצהריים אחזור חזרה זה לא עזר . אם אתה רוצה לכול העולם ידע...ספר זאת לאימא שלי...לא לא מרוע לב היא לא יודעת לשמור סוד ולסגור את הפה ואז...כול השכונה בפאניקה...מי צריך את זה אין לי זמן לזה ...עוד יחשבו שהשתגעתי .
הנעתי את האופנוע ( אז היה לי בה.אם. וו 750 שחור חדש ) מזל שמלאתי דלק עוד ביום שישי לפני כניסת החג ...לקחתי את התיק ויצאתי לדרך כשאני מבטיח לאימי אני בטוח חוזר הרי השארתי את כול הדברים בבית לא ?
השכונה שוממה עוד לא התעוררו , הכבישים " בית קברות " הרעש שעשה האופנוע ( והוא לא מרעיש כמו הארלי ) העיר את כול מי שעברתי לידו... בחלונות הבתים נדלקו האורות וגם חופן של קללות
אך...לא עזר כלום אני ממשיך בדרכי.
קשה , קשה היה להסביר לאנשים שאני נוסע ביום כיפור והם על צוו 8 אוטומטי ללא תאריך שחרור צ'ק פתוח עד מתי ? לא יודע תלוי
כול מני תירוצים שמעתי . אני חולה ,,אשתי עומדת ללדת , החנות שלי מי יפתח ? יש לי 8 ילדים , חוסר הסתגלות , מה לא ...אך הסברתי להם יפה זה לא תרגיל וזה לא מילואים זאת מלחמה מה לא ברור ...בארצות הברית יורים בעריקים כול שכן ברוסיה...
השמש עלתה ובוקר שבת הופיע ...מאות אנשים לבושים במיטב עוטים טליתות , פוסעים במתינות לכוון בתי הכנסת כשהם מכונסים בעצמם . מידי פעם נשמעת צעקה " יה זבל יום כיפור היום "
" מה אתה לא יהודי " תוך שאני מפלס דרכי בין ההמון הזועם מדלג מעבר למכשולים אשר היו אמורים לחסום מכוניות . מתוך חיפוש כתובת לא שמתי לב למחסום אדיר , ניסיתי לעשות שמיניות אך ללא כול אפשרות להתחמק ..האופנוע החליק ואני איתו עד לרמזור כ 200 מטר . לבסוף נעצרתי , העמדתי את האופנוע ובדקתי נזק מתוך ים של קללות מגיע לך גוי בן זונה ועוד כמה אמרות כנף ו " ברכות "
הכפפות התקלפו עד לעור , כול כפות ידי היו צרובות ושחורות מהכביש. הפיקה של רגל ימין השתפשפה ללא הכר , מגף רגל שמאל הלך לגמרי ומתוכו, בצבצו אצבעות הרגליים , כמו תפוחי אדמה .
אחבוש בבית אמרתי לעצמי והמשכתי כך לעוד ארבע כתובות.
בדרך הביתה כבר הסתובבו מכוניות צבא ואוטובוסים שהשאירו פיות פתוחים לכול האנשים ברחוב ופאניקה אדירה.
הגעתי הביתה חבשתי את עצמי , עשיתי עוד כוס קפה ופתחתי את הרדיו ...שישי באוקטובר שעה 13.55 מודיע דובר צה"ל : כוחות מיצריים בקו התעלה פתחו במלחמה וצה"ל נכנס לבלימה . ואז תוך שאני שוקע במחשבות התחילו להיקרא סיסמאות הגדודי והחטיבות
כך זה התחיל
