הוד

היא ענדה שוב את אותו התכשיט,

הענן מעל השמש החליק והחשיך,

על פניהם השמחות יגון.

שעונים פועלים מתקתקים בראשים,

את כל הטוב,

את כל הרע,

אתם מרעילים, מנצלים, מבזים.

הם טמונים שם עמוק,

בשקרים עלובים,

בין הצדק לפשע זוהר נהר העלבות,

עלובי החיים מוטבעים ושותקים,

היא מוטבעת בשקט,

עשבייה תחתיה נפרשת,

עלובת חיים מלכותית,

עלובת חיים איכותית,

היא נפלה לה בשקט כמו אבן קורנת,

היא נבלה לה בשקט כמו שושנה מיוחדת,

שושנה מהודרת