האביר על הסוס השחור - האביר שלעולם לא יחזור

ורגע לפני שאני נשכבת על מיטתי , רגע לפני שאני עוצמת את עיני ושוקעת בעוד סיוט מתמשך שאני מרגישה כל דקה שאני נמצאת בו ,
רגע לפני כל זה - אני חושבת על כל מה שעברתי , אני חושבת לרגע אם בכלל כל מה שקרה היה שווה ..
אם הסבל הזה, הדמעות , המחנק הזה בכל פעם שאני רואה אותו,והחיוך המזוייף שאני מחייכת עם תשובה בקול חלש מלא אכזבה .."כן אה , הוא באמת זבל " .
מדמיינת את עצמי , עומדת מולו ומול הים הגדול , עומדת מחזיקה בידו על צוק גבוה - הרחק מהמתרחצים שלא יודעים מה מתרחש מאחורי גבם, הרחק מהכל - מדמיינת את עצמי נשבעת לך שלעולם רגשותיי לא יעלמו .. מדמיינת את עצמי והדמעות זולגות .. נופלות על קיפלי חולצתי ומרטיבות אותה ...
מה יש לי ..
איך הרגשות האלו עדיין קיימים בי אחרי הזמן הזה .
לשמוע שירים ולהזכר בו , עם הסיגריה הזאת שרק עכשיו הדליק , להזכר בו מחבק אותי  ביד חסונה , וביד השנייה מעשן את הסיגרייה  ונותן לי נשיקות קטנות כאלו בלחי בין כל כמה שאחטות ..
הייתי רוצה שתתן לי להוכיח לך ששום דבר כבר לא שווה בלעדייך..
הספסל הזה כבר לא נראה אותו דבר כשאתה לא יושב עליו..
החדר הזה , המיטה הזאת - כבר איבדו את ריחם של הבושם שקניתי לך .. שכל בחורה שתעבור לידך שתדע , שאפילו הריח שלך מתלווה בזכירונות מתוקים על אהבה אבודה ..
זה אתה היית - האביר על הסוס השחור .
זה אתה היית ולעולם לא תחזור.