סיפורים

אני בתול - סיפורים בהזמנה אישית

"אני בתול" - לחש לה במהירות, לפני שהמורה תשים לב לדרמה המתחוללת בירכתי הכיתה. הנערה ירתה בו מבט תכול וסימנה בידה שיכתוב לה.
הוא המשיך לבחון את תווי פניה לאורו החיוור של מסך הטלוויזיה .בעודה שקועה בדמויות המגוללות את עלילת חייהם האומללה במשדר חינוכי להחריד, דמיין כיצד ניתן לנצל את הדמדומים הברוכים שירדו עליהם בחסדי המחנכת חסידה.
לבסוף אזר אומץ,רשם באותיות קטנות ומהוססות " אני בתול"
,החליק לעברה את הפתק בידו האחת  ובידו השניה ניער קלות את ברכה. היא קראה וגבותיה המעוצבות החלו לגלוש זו אל זו עד שהתקמט מצחה. או אז זרקה בו מבט חמור סבר וחזרה, ללא אומר, לצפות במשדר.
התאכזב. בדרך כלל היה המשפט מעורר פרץ צחוק או , לפחות, חיוך משועשע. הדון ז'ואן של השכבה בתול? - באמת!
וגם נבהל: " מה תחשוב עלי עכשיו? מה תספר לחברותיה?" דווקא זאת, התלמידה המצטיינת, כל כך מוצאת חן בעיניו. דווקא איתה הוא מתחיל ברגל שמאל.
השיעור הסתיים והוא מיהר להתערבב עם זרם הנדחפים החוצה.
ניסה להתחמק, אך היא השיגה אותו במסדרון ונזפה בו:
" מה היה לך כל כך חשוב להודיע לי באמצע הסרט שאתה בחול? זו בעיה שלך! תפתור בעצמך, מה , אתה ילד קטן? וחוץ מזה, מה רצית שאעשה ועוד באמצע השיעור? באמת!!! תחשוב קצת! אז תנער קצת וזהו! או תתאפק, לא סוף העולם! אפשר לחשוב, אסון! כל הצבא תהיה ככה, לא?ובכלל, מה כל כך נורא? קצת חול? בחיי! כמו ילד קטן..."
המשיכה לבייש אותו.
לא , הוא לא ילד קטן , כבר עדיף:
 " אני בתול,לא הבנת, כתבתי שאני בתול"  
" מה?" רעש ההפסקה בלע את דבריו," אתה חתול?
הבעת המורה ללשון לא משה מפניה.
" תגיד! לא מספיק? עוד מעט אתה בצבא ועדיין משחק משחקים דביליים? " משכה בכתפה והמשיכה הלאה.
ועזבה את החתול הבתול לשחק לבדו בחול.
שבת שלום !
 

תגובות