ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך. כי מציון מצא תורה ומתימני שום אגורה. כך אומר המשפט הנלוז והסטריאוטיפי אשר שם ללעג וקלס את אחינו המדוכאים יהודי תימן אשר חירפו נפשם למות בעד בתי הכנסיות אותם בנו ואותם עזבו והקימו להם בתי כנסת אחרים. אם על ידי משפחת ידעי ואם על ידי משפחת עורקבי וג'מילי וקריטי ואקוע.
והנה יושב לו יחיא קונקורדנציה פתחי בימין דלת ביתו אשר בכפר סבא ולגם קפה עם חוואייג' וקרא ודרש בפרשת השבוע פרשת חיי שרה על מותה וקבורתה וכשהגיע לקבורתה שח ובכה משל היה אברהם אבינו עליו השלום. אלא שאברהם היה עיראקי חראני מארם נהריים ויחיא יהודי תימני ולא משכונת שעריים. אבל יחיא נזכר באשתו עליה השלום שכל אימת שהיה מצטט מן המקורות הייתה שולחת אותו לקנות במכולת חצי קילו סוכר. חצי קילו אורז ומעט עדשים אדומות על מנת לסתום את פיו כפי שנאמר "סיתמום פלישתים". והנה איננה כי ניצחו אראלים את הצוקים ונשבה ארון הקודש. והנה מחמת הצער נשמטה ממנו כוס הקפה ונשפכה על דש חולצתו ואם לא די בכך הרי שדפיקות נשמעו בדלת יען כי "טוק טוק טוק"
ויחיא נחפז אל הדלת ופתחה והנה עמד שם נער שליח, כזה כיפה סרוגה, בלונדיני בני עקיבא. מהסוג שאחר כך עובר לירושלים ומקנן בביצה כמו נרקיס ומצפה לשידוך מאת הצפרדע.
ויחיא עמד ככה מחכה למוצא פיו של הנער והנער שלה מאי שם ספר ענק וכבד ואמר:
"נעים מאוד אני מתי ואני משווק קונקורדנציה של אבן שושן! בשביל תושבי כפר סבא מחיר מציאה כמאתיים שקל הספר! אבן שושן!"
"הווו צללו כמו אבן במים אדיריייים!" ציטט יחיא את הפסוק המקראי והוסיף בלעג "אתה משווק לי את הקונקורדנציה?"
ומאי שם הופיע עזרי בנו הגרוש של יחיא ואמר: "אתה מנסה למכור קרח לאסקימוסים? זה קונקורדנציה מהלכת יא בבא מרכבה. לך נסה למכור את זה לצפונבונים שגרים ברחוב השני! הם לא מכירים צורת פסוק!"
ויחיא רגז על בנו כי החציף פניו אל הצעיר ויאמר: "יא עזרי! אתה עושה לי בושות! זה בחור טוב. נער חמד! בוא וננסהו בחידות!"
ונער החמד מתי הסכים ויחד חידות ויאמר: "מהו הפסוק בו נמצאת המילה "תבל"
"זה בתהילים "ישפוט תבל בצדק ועמים במישרים"! ציטט הזקן ועוד הוסיף כהנה וכהנה פסוקים של תבל מתובלים בסחוג ומפולפלים במיני תרגימא והנער התרשם ובדק בקונקורדנציה אשר בידו והתרשם ושוב ניסהו כיום מסה במדבר:
"מהו הפסוק בו מופיעה המילה ירובעל?"
"ויקרא לו ביום ההוא, ירובעל לאמור: ירב בו הבעל, כי נתץ את מזבחו"
"יופי!" התלהב מתי "אתה ממש קונקורדנציה מהלכת! אתה בהחלט לא צריך את הספר הזה!"
ובדיוק צילצל הסלולרי של מתי וזה היה הסוכן מוקי שטרן שביקש לדעת מה אחוזי המכירה של הקונקורדנציה וכששמע על יחיא מפיו המתלהב של מתי ביקש בדחיפות כי יחיא יקדם מכירות של הקונקורדנציה החדשה ברחבי גוש דן!
"ומה יהא שכרי?" שאל הזקן שדיבר עם הסוכן ולקח הסלולרי לידו
"מאה שקלים חדשים ומזומנים לכל קונקורדנציה שתמכור!"
"ואנוכי תש כוחי! ואני חלש, בא בימים ומי יסחב עימי את הספר הכבד הלזה?" התאונן
"מתי יבוא איתך על מנת למכור את הספר!" הבטיח הסוכן
"וישלח ספרים ביד הרצים!!!" ציטט הזקן מתוך מגילת אסתר.
היום שאחרי מצא את השניים צועדים בחומה הנעים והסתווי של שמש תל אביב. כשמתי משמש כנער השליח הפראייר או נער המזוודות וסוחב את הקונקורדנציה והנה הגיעו לישיבה גדולה אי שם בלב תל אביב ובעצת מזכיר הישיבה עלו במדרגות אל המשרד יען כי סיפרו להם ששם ישנו אדם הבקיא ברזי דאורייתא והנה דפקו בדלת והופיע יהודי עבדקן:
"א חארפן!" פתח היהודי עלום השם "באתם להפריע לי בלימוד גמרא ומשנה?. החזקתי את האצבע בפסוק ט"ו ומהדפיקה היא זזה לפסוק י"ח. זו אצבע אנושית, לא אצבע של קריאה בתורה!"
"אצבע אלוקים היאאא!" השיב יחיא "אצבע אלוקים בכדי שתקנה קונקורדנציה יא מארי כבוד הרב!".
תתביישו לכם שני אנשים שלא עושים כלום חוץ מללכת עם סייפר כבד כל כך!" ענה היהודי העבדקן.
"ומי אתה?" שאל יחיא
"אני הרב דריידל!" טפח על חזהו ורצה להצביע על היציאה שבעבר הייתה כניסה וממנה באו השניים.
"אנחנו מוכרים קונקורדנציה!" אמר הנער מתי
"איזה סייפר זה. אני מכיר רק גמרה כבדה ולא ספר כל כך כבד. כמו שק קרטושקה!!"
"אז תקנה אותו לנכד שלך. מרוב שאתה עסוק עם הגמרא שכחת ללמוד תנ"ך!" האשים יחיא "אנחנו באנו מתימן עטורי פסוקי תנ"ך ושירת רבי שלם שבזי ואתם באתם עם ספרי גמרא ועם שטרמבלך ואידיש ופרצוף חמוץ כמו מלפפון בשמיר!"
"לא אכלתי מלפפון בשמיר. אשתי דווקא הכינה דג ממולא! וחוץ מזה אתה מבזה את גדולי ישראל?!" התרגז דריידל. הוא חטף את הקונקורדנציה לידיו אך מכיוון שהיה חלש כל כך ולא לקח את הספר כמו שצריך, רעדו ידיו והספר שהיה כבד כמו אבן ומריח כמו שושן נפל על רגליו והוא, דריידל השמיע קולות אנקה, יען קרעחצן לאמור:
"חייי חייי חיי!"
"ויהיו חיי שרה מאה ועשרים שנה ושבע שנים שניחיי שרה!" ציטט יחיא למשמע אנקותיו של דריידל
"אני חושב שהגיל של שניכם מסתכם במאה עשרים ושבע שנים!" התערב מתי הבלונדי "וכדאי שתפסיקו לריב כמו ילדים בני שבע!"
