שְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

על פי התהום נתעייפתי פתאם.

התישבתי על אבן אקראית בצומת השבילים במדבר, לאה ומיוזע וכאורח של הרגל הוצאתי מתליי את מצלמתי ארוכת הזום.

מן השביל הצר הלכו וקרבו אלי פעמיה, תרמילה היה תלוי ברישול על כתפה, צעדיה הנמרצים קרבו אותה במהירות לעברי. כל צעד שנצעדלעברי גרם לתאי מוחי למהר יותר בניתוח הנתונים, להביא לידי החלטה איזהו המעשה הראוי שיעשה, פניה התעגלו לקראתי בחיוך מקסים כשהתקרבה אלי לכדי מבט, בעדינות היטתי את המצלמה לעברה ובזריזות מיומנת כיוונתי את העדשה תוך סיבוב מהיר של גלגל הזום בקצות אצבעותי לעבר פניה היפים. מהירות מצעדה קרב אלי את פניה בעינית המצלמה והגדיל אותם עוד ועוד עד שגדל מתאר הפנים ונעלם מן העין ונותר בה רק הד זכרון מטושטש של חיוך. הזזתי את המצלמה במהירות לחפש אחר הפנים שנעלמו וקו של עמק נעלם חצה את המסך מבין כפתורי חולצת החאקי הגדולה על מידותיה. לחצתי במהירות על כפתור המחשף וברגע המכריע הכתה אפילת פתאם באור שהסתנן עד אז מבעד לקימורי הזכוכית המחוטבים של העדשה. ניחוחגוף שנצמד אלי בשביל הצר גרם לי להסיט את המצלמה מעיני ולחייך לעברה, היא חלפה על פני קרובה כדי נגיעה, כה קרובה עד שנדמה היה לי כי לא רק פחד התהום הפעור לרגלינו קרב אותנו כל כך. שביל מסומן של מבטים נמשך מכאן ואילך, נשזר ממנה אלי. שיקעתי עיניבמפה, נבוך, כבוחן אחר המשכו של השביל, והיא שאלה בדינדון פעמונים בלב מדבר:

'נו, לאן ?'

ניסיתי להיות עניני.

'למטה ,לתהום, ביחד...'

היא חייכה לעברי מופתעת. זיק של שובבות חלף בעיניה כנווה במדבר.

'אבל זה אינו מסומן במפה..'

'אם נקפוץ יחד זה יהיה מסומן בכל המפות...'

הד צחוקה הדהד באזני מן התהום עוד זמן רב לאחר שנעלמה דמותה מעבר לסלע, היכן שהשביל התעקל בנתיבו בעקבות פעמיה.

בכל פעם שאני מביט בתמונה שצילמתי, באותו שביל המוביל לעמק הנעלם מבין קפלי חולצתה, אני יודע שלכל אדם מזומן פעם אחת בלבד בחייו שביל עלום משלו שיתגלה לו לרגע קסום אחד ומיוחד, שביל שיזכה לכבוש רק מי שידע לגבור על פחדיו ולחצות את התהום הדמיונית הפעורה לרגליו. אני יודע שלכל אישה מסומנת צומת מיוחדת משלה להתלבט בה ולהחליט בה להיכן תפנה. מסומן בה מישהו שאולי לא בדרך מקרה ממתין לה שם באותו רגע מכריע לממש את כוחה של אותה החלטה. יששביל לכל אדם,דרך לכל עת, מסלול לכל מקום, הלך לכל מצב, כיוון לכל רוח מצויה שאִבדה את דרכה. דרכים שסופן נועד וכאלו שמוצא לא ימצא בן.

על פי התהום, על אבן אקראית בצומת השבילים במדבר התישבתי לאה ומיוזע ובאורח של הרגל הוצאתי מתליי את מצלמתי ארוכת הזום למצוא שוב את הרגע המכריע.