בא בימים-(כתבה בתי גלי,במלאת ארבע שנים לפטירת אבי ז"ל)

 לזכרו של סבי היקר אברהם ז"ל

סב בא בימים צועד לו לאיטו במעלה השביל.

מקל ההליכה שבידו משמש לו כשעשוע מהודר.

פסגת ההר נדמית קרובה מתמיד.

לפתע, חולפת בו מחשבה -

מה הותרתי אחרי בחיי ?

הסב עוצר , מוריד את מגבעתו, סב לאחור ומתבונן :

אלפי בועיות אור מתגלגלות במורד השביל :

שמחה, צחוק, אהבה, משובה חדווה...

הסב נושם מלוא ריאותיו , מחייך לתומו ופונה הלאה.

ממשיך לצעוד במעלה ההר.

 גלי